ארבעת החודשים הראשונים של 2026 לא בישרו טובות לקבלני הביצוע בישראל ויותר מ-270 מהם קרסו במהלך תקופה זו, אחרי יותר מ־800 קריסות בשנה שעברה. אלו כבר לא מספרים שוליים בענף, אלא נורת אזהרה אדומה למשק כולו.
ענף הנדל"ן, שהיה במשך שנים מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית, מוצא את עצמו בין מחנק אשראי, ירידה בשיווקי קרקעות, מחסור בכוח אדם, עיכובי תכנון ומציאות ביטחונית ששיתקה את השוק לאורך חודשים ארוכים.
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק, הגדיר זאת השבוע בצורה חד משמעית: “קבלני הביצוע במשבר עמוק. אנחנו הולכים לבחירות והגיע הזמן שתיבחר כאן ממשלה שתבטיח לשים את ענף הבנייה והתשתיות בראש סדר העדיפות הכלכלי שלה”.
אלא שבמקביל למשבר, מגיע גם שינוי שעשוי להפוך את התמונה: הורדת ריבית נוספת של רבע אחוז מצד בנק ישראל, שעליה דווח השבוע, לצד ההערכות ליום שאחרי ההסכם עם איראן והאפשרות לסיום תקופת המלחמה הארוכה.
שיבוש בשרשרת הייצור
מנכ"ל בנק ירושלים, יאיר קפלן, אומר בעקבות ההחלטה על הורדת הריבית: "בראייה ארוכת טווח, הציפייה לחזרה לסביבת ריבית אפסית אינה ריאלית. העשור הקודם של כסף זול, כמעט בחינם, היה חריג היסטורית וכלכלית. רמת האי ודאות בעולם כולו עלתה ולכן משברים גלובליים, מלחמות, ומחירי אנרגיה גבוהים מבהירים שהריבית הגבוהה יחסית תישאר אתנו זמן רב.
"ההשפעה של הריבית היא לא רק מתמטית אלא בעיקר פסיכולוגית. ברגע שהשוק ירגיש שהריבית נמצאת במגמת ירידה ברורה ומיוצבת, אנו נראה חזרה הדרגתית ובריאה של ביקושים, במיוחד בתחומי הנדל"ן, המשכנתאות וההשקעות העסקיות".
אבל הבעיה איננה רק המלחמה או הריבית, אלא הכשל המבני של המדינה בניהול הקרקעות. "כשיותר ממחצית השנה נדחסת לחודש אחד - שוק הדיור משלם את המחיר”, אומר עו"ד אייל בלכר כהן, מנכ"ל יסודות, "ב-2025 כ־52% ממכרזי רשות מקרקעי ישראל נסגרו בדצמבר בלבד, מצב שיצר 'פקק מלאכותי' של קרקעות ושיבש את כל שרשרת הייצור של הענף".
הנתונים דרמטיים: ירידה של כ־63% בכמות המכרזים וכ־54% בכמות יחידות הדיור ששיווקה המדינה מתחילת 2026 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. “השוק אינו מתנהל באופן רציף אלא בקפיצות", מוסיף בלכר כהן, "חודשים של יובש ולאחריהם הצפה נקודתית. המשמעות ברורה: יזמים נכנסים ללחץ תזרימי, משלמים מחירים לא ריאליים על קרקעות ולעיתים פשוט קורסים".
הורדת הריבית של בנק ישראל אמנם מעניקה מעט חמצן לשוק, בעיקר ליזמים ולרוכשי הדירות, אך בשלב זה מדובר בעיקר בהקלה פסיכולוגית. ריבית נמוכה יותר מוזילה את המשכנתאות, מקטינה את עלויות המימון של פרויקטים ומשפרת את יכולת האשראי של החברות. אחרי שנתיים של ריבית גבוהה שחנקה עסקאות, השוק מאותת שהוא מתחיל לזוז מחדש.
המשבר טרם הסתיים
אבל בענף יודעים שהורדת הריבית לבדה לא תפתור את המשבר. השאלה האמיתית היא מה יקרה ביום שאחרי המלחמה. ההיסטוריה בישראל מוכיחה כי משברים ביטחוניים גדולים דווקא הסתיימו לא פעם בגלי צמיחה נדל"ניים משמעותיים. זה קרה אחרי מלחמת ששת הימים, אחרי מלחמת יום הכיפורים וגם לאחר האינתיפאדה השנייה.
טל תפוחי, מנכ"ל גמלא הראל, מסביר כי הביקוש הבסיסי לדיור בישראל מעולם לא נעלם: "המלחמות מעכבות את ההיצע, אבל לא את הביקוש. כאשר המצב מתייצב הביקוש הכבוש משתחרר במהירות. היום שאחרי עשוי להיות לא רק רגע של יציבות ביטחונית, אלא נקודת פתיחה לתור זהב אמיתי של הנדל"ן הישראלי”.
ממתינים ליציבות
איתי אלון. סמנכ"ל קבוצת אשלי לירן, מזהיר כי ההתחדשות העירונית הפכה לסוגייה ביטחונית של ממש: "בישראל של 2026 מיגון של אלפי משפחות עדיין תלוי בהחלטה של ראש עיר כזה או אחר. פרויקטים של פינוי־בינוי אינם עוד מותרות תכנוניות אלא כלי מרכזי להגנה על חיי התושבים”.
גם בשוק עצמו מבינים שהמציאות החדשה משנה את תפיסת המגורים. אסף יוגב. סמנכ"ל השיווק של קבוצת דוניץ אלעד, מסביר כי בתקופות של חוסר ודאות הציבור מחפש לא רק דירה, אלא תחושת שייכות וביטחון קהילתי: "הבית הוא הרבה יותר מארבעה קירות. השכנים הופכים למשפחה הקרובה”.
לצד זאת, יש גם מי שמנסים לשדר יציבות. אבי לוי, מנכ"ל קבוצת יהודה לוי, מדגיש כי דווקא עכשיו האחריות של החברות בענף היא להמשיך לבנות ולהסתכל קדימה: "ענף הנדל"ן הוא ענף של תכנון לעתיד. דווקא בתקופות כאלה נוצרת הזדמנות לבנות תשתית מקצועית חזקה יותר ולבסס אמון עם הציבור”.
מצפון תפתח הטובה?
אחד האזורים שעל פי ההערכות עשוי לחוות פריחה בעקבות המצב הנוכחי הוא הצפון. ערים שבעבר הוגדרו כפריפריה מתחילות להיחשב כמוקדי צמיחה אזוריים עם פוטנציאל כלכלי אמיתי, כאשר חיפה, עכו, כרמיאל, מגדל העמק, מעלות, קריית שמונה, טבעון וכפר תבור נמצאות בנקודה שבה החלטות נכונות יכולות להוביל לפריחה עירונית משמעותית.
ארז נצר, מנכ"ל קבוצת נצר ישראל, מסביר כי המרכיב הראשון בשינוי הזה הוא התחדשות עירונית: "בצפון קיימים שכונות ומרכזים מסחריים שנבנו לפני עשרות שנים ואינם מתאימים עוד למציאות של היום. פרויקטים של התחדשות משנים את פניהן של ערים שלמות - משפרים תשתיות, מחזקים כלכלה מקומית, יוצרים תעסוקה ומביאים אוכלוסייה צעירה ואיכותית.
"המרכיב השני, ואולי החשוב ביותר, הוא שינוי הגישה של הרשויות המקומיות. יותר ויותר ראשי ערים בצפון מבינים כי כדי להוביל צמיחה אמיתית צריך גם אומץ לצאת מקיבעון של שנים ולשתף פעולה עם יזמים וקבלנים כשותפים אמיתיים בפיתוח העיר".
לצד אלו, אחד התרחישים המדוברים הוא יצירת ציר סחר יבשתי שיחבר בין מדינות המפרץ, דרך סעודיה וירדן, אל ישראל ומשם לנמל חיפה. ציר כזה יכול לשנות את כלכלת האזור כולו, כאשר נמל חיפה עשוי להפוך לשער מרכזי למסחר בין המזרח התיכון לאירופה, והערים בצפון יהפכו לחלק ממרחב כלכלי משמעותי.
"כדי שהחזון הזה יהפוך למציאות נדרש גם מהלך לאומי רחב", מוסיף נצר, "המדינה צריכה לראות בצפון יעד אסטרטגי ולהשקיע בו בהתאם".
רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "הגיע הזמן שהמדינה תשים את ענף הבנייה בראש סדר העדיפויות הכלכלי"
יאיר קפלן, מנכ"ל בנק ירושלים: "כשהריבית תהיה במגמת ירידה ברורה ומיוצבת, נראה חזרה של ביקושים".
איתי אלון. סמנכ"ל קבוצת אשלי לירן: "בישראל של 2026, מיגון של אלפי משפחות עדיין תלוי בהחלטה של ראש עיר”
ארז נצר, מנכ"ל נצר ישראל: ”כדי להוביל צמיחה אמיתית בצפון ראשי רשויות צריכים לשתף פעולה עם יזמים וקבלנים"
אבי לוי, מנכ"ל קבוצת יהודה לוי: "דווקא בתקופות של אי ודאות, האחריות של הענף היא להמשיך לבנות קדימה”
טל תפוחי, מנכ"ל גמלא הראל: “היום שאחרי המלחמה עשוי להפוך לנקודת הפתיחה של תור זהב חדש בנדל"ן הישראלי”
אסף יוגב ,סמנכ"ל השיווק של קבוצת דוניץ אלעד:
“הבית הוא כבר לא רק דירה — אלא תחושת ביטחון, שייכות
וקהילה״
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו