כבר לא תחנה בדרך: ירוחם עולה על מפת התיירות

ש ערים שנבנות סביב כבישים, אחרות סביב תעשייה, ויש כאלה שנבנות מחדש סביב חוויה. ירוחם, במשך שנים ארוכות, הייתה עבור רבים נקודה על המפה בדרך ליעד אחר: עצירה קצרה באגם או במכתש, תחנת התרעננות בדרך לאילת ולא הרבה מעבר לזה.

המספרים מחדדים את התמונה: כמיליון מטיילים מגיעים מדי שנה לאזור הר הנגב, כ-500 אלף מהם חולפים על פני ירוחם, אך רק כ-250 אלף נכנסים אליה בפועל.
הפער הזה, שעד לפני כמה שנים נתפס כהחמצה, הופך כיום לנקודת מוצא. בעיר מזהים אותו כהזדמנות – לא להביא תיירים חדשים, אלא לגרום לאלו שכבר מגיעים להישאר.

המחשבה היא שככל שהשהות של המבקרים מתארכת, כך גדל גם הצורך בתשתיות לינה, מסחר ושירותים. משם – הדרך לפיתוח נדל"ני קצרה; וכשזה קורה, גם היזמים מתחילים להגיב.

בין האגם למכתש

ירוחם נהנית ממיקום יוצא דופן: מצד אחד אגם ירוחם – מרחב מים פתוח בלב המדבר; מצד שני מכתש ירוחם – אחד האזורים הפראיים והמרשימים בדרום; השילוב הזה, בין נווה מדבר לנוף מדברי, מייצר חוויית ביקור שאינה שכיחה בישראל.

במקביל, העיר ממוקמת על ציר תנועה מרכזי בדרך לאילת, ובשנים האחרונות מקודמת גם פתיחת ציר מעלה עקרבים כדרך נופית ייחודית, מהלך שמחזק את מיקומה כחלק ממסלול תיירות רחב יותר.

המשמעות היא גם כלכלית. כאשר עיר נהנית מחשיפה טבעית של מאות אלפי מטיילים בשנה, השאלה המרכזית אינה איך להביא אותם, אלא איך לתרגם את התנועה הזו לשהייה. זהו הבסיס שעליו נבנה כיום חלק גדול מהפיתוח העירוני.

פודטראקים על האגם וגלמפינג במדבר

בלב תנופת הפיתוח עומד פארק אגם ירוחם, המשתרע על פני כ-2,000 דונם ומושך לבדו כ-150 אלף מבקרים בשנה. הפארק נמצא בעיצומה של השקעה בהיקף של כ-60 מיליון שקל, במטרה להפוך אותו למוקד תיירות רב-עונתי.

במסגרת הפיתוח מוקמים מתחמי לינה הכוללים 18 קרוואנים, 8 יחידות צימרים בנויות, 4 אוהלי גלמפינג למשפחות ושני אוהלים גדולים לקבוצות בהיקף של כ-50 מיטות כל אחד. לצד זאת מוקם מתחם פודטראקים על שפת האגם, גשר תצפית מעל המים, מצפור ציפורים ומרכז מבקרים חדש בשטח של כ-920 מ"ר הכולל בית קפה ומרפסת תצפית.
לצד התשתיות, מתפתחת גם פעילות תוכן. ביקב פינטו ובכרם ירוחם מתפתחת קולינריה מקומית, מוזיאון בית המייסדים וגלריות אמנות מושכים מבקרים, ואירועים כמו פסטיבל "פעמי מדבר" שמושך כ-10,000 מבקרים ופסטיבל הכוכבים בקיץ – מחזקים את היקף הפעילות לאורך השנה.

הזדמנות למשקיעים: כסף על הקרקע

שוק האירוח המקומי כבר מציג פעילות בפועל. כיום פועלים בירוחם כ-196 חדרי אירוח, הכוללים כ-700 מיטות, עם תפוסה שנתית ממוצעת של כ-67%. מדובר בהיקף מוגבל, אך יציב – נתון שמסמן ביקוש קיים ולא רק פוטנציאל.

בהתאם לכך, העיר מקדמת הרחבה של ההיצע. במסגרת הסכם הגג הוקצו כ-540 אלף מ"ר לפיתוח תיירות ופנאי .

בין הפרויקטים המרכזיים: מלון פארק האגם – ריזורט מתוכנן בהיקף של עד כ-200 יחידות אירוח; מלון הר אבנון – מלון תצפית על שפת המכתש בהיקף של עד כ-100 יחידות;

בנוסף, מוקצים שטחים ל-6 חוות חקלאיות-תיירותיות בהיקפים של 35-70 דונם כל אחת, כאשר שתי חוות כבר שווקו והורחבו מ-24 ל-48 יחידות אירוח כל אחת. מודל זה משלב לינה, חקלאות ותיירות חווייתית.

בית עם צימר בחצר

אחד המהלכים המסקרנים מתרחש דווקא בשכונות המגורים. במסגרת התכנון העירוני, מתאפשרת הקמה של 1-2 יחידות אירוח בצמודי הקרקע בשכונות החדשות – בהן שכונת האגם, שכונת המכתש ושכונת חלמונית. בסך הכול מדובר בפוטנציאל של כ-450 יחידות אירוח נוספות.

המשמעות היא חיבור ישיר בין מגורים לתיירות. נכס פרטי יכול לשמש גם כמקור הכנסה, והמודל הזה מושך גם משקיעים שמזהים אפשרות לשלב בין השכרה למגורים לבין פעילות תיירותית.
לצד זאת מקודם גם מתחם מלונאות אורבני בשכונת "בין הנחלים", בהיקף של 70-100 יחידות אירוח. כל אלו משתלבים בתמונה רחבה יותר של פיתוח עירוני הכולל אלפי יחידות דיור, שטחי תעסוקה ותשתיות.

במצב הנוכחי, ירוחם נמצאת בשלב ביניים: התנועה כבר קיימת, התשתיות מתחילות להיבנות והיצע הקרקע מתרחב. השאלה שנותרת פתוחה היא עד כמה יצליח המהלך להפוך את מאות אלפי החולפים למבקרים שוהים – כאלה שיחזרו, ואולי גם יבחרו להישאר.