כפר תבור. יעד תיירותי צלייני . צילום: אבי אריש

הזדמנות שלא תחזור: לראות שבע שנים קדימה

מדינת ישראל עדיין לא מבינה את גודל הרגע ההיסטורי שמתקרב - אירוע בקנה מידה עולמי שעשוי להזניק אותה מבחינה תדמיתית, תיירותית ונדל"נית" 2033, "שנת הבימילניום", אינה עוד תאריך בלוח השנה, אלא נקודת שיא עבור מאות מיליוני מאמינים ברחבי העולם הנוצרי • בינתיים, הנתונים אינם לטובתה ובשנים האחרונות נרשמת פגיעה משמעותית במוקדי תיירות הנסמכים בעיקר על אורחים מחו"ל

שנת 2033 תסמן 2,000 שנה לכינון הנצרות, כאשר המשמעות ברורה: זרם חסר תקדים של תיירים, השקעות ותשומת לב עולמית, ובמלים אחרות - הזדמנות נדירה עבור ישראל להגדיר מחדש את ענף התיירות. על פי הערכות ראשוניות המבוססות על מגמות דומות בעבר (כגון תיירות נוצרית סביב שנת 2000), מדובר במיליוני מאמינים מכל רחבי הגלובוס שרבים מהם יבקשו לפקוד את "ארץ הקודש" ולחוות מקרוב את המקומות שבהם התרחשו האירועים המכוננים של אמונתם.

גם הוא יגיע , סנטה קלאוס בכנרת, צילום: גיל אליהו - ג'יני

הגליל הכפרי צפוי להיות מוקד המשיכה המרכזי עבור אותם תיירים המחפשים חיבור רוחני עמוק באווירה אותנטית. בין המוקדים הבולטים באזור זה ניתן למנות את מרחב הכנרת - אזור ששמר על אופיו הפסטורלי ומאפשר למבקר לחוש את "נוף התנ"ך"; נצרת, העיר הקדושה ביותר לנוצרים ובה נמצאת בזיליקת הבשורה המרהיבה; ושביל הבשור - עורק תיירות המחבר בין נצרת לכנרת, עם שביל המזמין תיירים לחוות את הגליל "דרך הרגליים".

איך נערכים בישראל? תוכניות לבנייה מחודשת של בתי מלון סביב הכנרת כבר יש, אבל הקצב איטי והמלחמה הממושכת בוודאי שלא עזרה. אחת התוכניות היא "עיר כנרת" בהובלת קבוצת אב-גד - מיזם ראשון מסוגו ובו עיר שיוצרת תוכן ומעשירה את השוהים בה. המקום יכלול עם תיאטרון, בתי מלון, אולם קונגרסים, מסחר, מתחם בידור ומגורים.

מעט דרומה משם נערך פיילוט מעניין עם תוכנית המתאר הכוללנית למועצה האזורית מגידו. התוכנית- הכוללת 30,000 מ״ר לתיירות לצד פיתוח נדל"ני - מבססת את חזון הפיתוח של המועצה תוך שמירה על זהותה החקלאית-כפרית, ומעמיקה את האיזון בין צורכי הפיתוח של היישובים לבין ערכי הסביבה והמורשת הייחודיים למרחב.

התחדשות למרגלות ההר

אחד המקומות הבולטים שעומדים בפני מהפך תוך שמירה על אופיו הכפרי הייחודי הוא כפר תבור, מושבה השוכנת לרגלי הר תבור שגם הוא בעל חשיבות גדולה באמונה הנוצרית. במושבה פועל כבר היום "מתחם היקב", ובו עסקים רבים לצד עסקים ותיקים, בהם מרכז המבקרים של יקב תבור, ולצידם בית קפה, בר יין, חנויות, מסעדות ועוד. "המלון בכניסה לכפר תבור מותאם לצליינים ועבר שיפוץ מקיף לאחרונה ובימים אלו היזמים מקדמים היתרי בנייה לבית מלון חדש בסמוך למתחם היקב", מספר ראש המועצה, עודד הלפרין, "מדובר ביוזמה משמעותית שמתכתבת עם החזון שלנו לפיתוח תיירות איכותית תוך שמירה על האופי הכפרי של המקום".

בתוכנית המדוברת, של קבוצות נצר ומיי טאון, מקודם פרויקט רחב היקף המשלב מלונאות כפרית - כפר נופש של 124 יחידות אירוח - לצד שכונת צמודי קרקע כפרית, בשילוב שטחי מסחר ותעסוקה שישמשו את המלון, את תושבי השכונה ואת כלל תושבי כפר תבור. מתחם הפרויקט משתרע על פני יותר מ־60 דונם, ממש אל מול יקב תבור בקצה המזרחי של היישוב, מוקף כולו בשדות ומטעי שקדים וצופה לפסגת ההר.

ארז נצר, מיזמי הפרויקט: "יש כאן הרבה מעבר לנדל"ן - זו הזדמנות אמיתית לייצא חיבור עמוק בין הצרכים של התושבים לבין האופי הייחודי של המקום. אנחנו נמצאים בשיח מתקדם עם גופים מלונאיים מובילים שמעוניינים להפעיל את המלון בקונספט מבוסס יין וחוויה גלילית, כך שהפרויקט כולו - המלונאות והמגורים - ידברו באותה שפה". את התמונה ישלים מרכז מסחרי רב שימושי.

צפונה משם, במעלות תרשיחא, הגישה העירייה תוכנית לבניית 700 חדרי מלון, 12,000 מ"ר מסחר ו־2,000 יחידות דיור סביב אגם מונפורט. ראש העיר, מוטי בן דוד ורשות מקרקעי ישראל מדברים על מכרזים חדשים, אשר חלקם הוכתרו בהצלחה, ובנוסף צפויות השקעות פרטיות בהיקף של כחצי מיליארד שקל.

התיירים לא מגיעים

הנתונים מלמדים שדרושה מגמת שיפור. מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משתקפת הפגיעה המשמעותית בשנים האחרונות - על רקע מגפת הקורונה והמלחמה המתמשכת - במוקדי תיירות הנסמכים בעיקר על אורחים מחו"ל. בראש מוקדי התיירות שנפגעו באזור הצפון עומדת העיר נצרת, בה ירד מספר הלינות ב־2023 ב-19% ביחס ל-2019, זאת מול עליה כוללת של  1% בלבד בארבע ערי תיירות מרכזיות בגליל יחד - טבריה, נהריה, צפת ונצרת. מספר הלינות של תיירים מחו"ל בארבע הערים הללו ירד בכ-40%. בנצרת לנו ב-2023 337 אלף תיירים מחו"ל, אל מול 535 אלף ב-2019. עוד עולה מהדו"ח כי בהחלטת ממשלה משנת 2021 הוקצו 14 מיליון שקלים לנושא פיתוח התיירות ב-58 יישובים ערביים עד 2026, כשבפועל, ועל אף קיצוץ רוחבי של 15% שבוצע בכל תכניות הממשלה, במהלך השנים 2024-2022 הושקעו בנושא כ-28 מיליון - פי שניים מהמתוכנן. הכספים הושקעו בין היתר בפיתוח תשתיות ציבוריות, מענקים למלונות, שיווק ופרסום וכן במימון שעות ייעוץ לרשויות מקומיות ויזמים מקומיים.

מנכ"ל משרד התיירות, מיכאל יצחקוב, מסכם: "אנו מזהים את שנת 2033 כאירוע בעל חשיבות היסטורית ורוחנית יוצאת דופן עבור מאות מיליוני מאמינים נוצרים ברחבי העולם, מכ להזרמים והעדות. ישראל נערכת להפוך למוקד עלייה לרגל גלובלי, כאשר הגליל הכפרי יהווה את הלב הפועם של החגיגות. פרויקטים  אלו מהווים דוגמה מצוינת לחיבור הנכון בין תיירות, מגורים ואופי מקומי ברוח תמ"א 1 תיקון 25 שהמשרד בהובלתי קידם ואישר ממש לאחרונה. השילוב בין המורשת הנוצרית העמוקה לבין איכות החיים והאירוח הגלילי המודרני, יחד עם יוזמות תיירותיות מסוג זה, יאפשר לנו להציע חוויה שלמה ומקיפה שתשאיר חותם בלב המבקרים לשנים רבות".

מיכאל יצחקוב, מנכ"ל משרד התיירות, צילום: משרד מיכאל יצחקוב

מיכאל יצחקוב, מנכ"ל משרד התיירות: "ישראל נערכת להפוך למוקד עלייה לרגל גלובלי, כאשר הגליל הכפרי יהווה את הלב הפועם"

עודד הלפרין, ראש מועצת כפר תבור, צילום: משה נחמוביץ

עודד הלפרין, ראש מועצת כפר תבור: "הפרויקט החדש מתכתב עם החזון שלנו לפיתוח תיירות איכותית תוך שמירה על האופי הכפרי"

ארז נצר, יזם פרויקט תיירותי בכפר תבור צילום : רונית לה פוזה,

ארז נצר, יזם פרויקט תיירותי בכפר תבור: "מלונאיים מובילים מעוניינים להפעיל את המלון בקונספט מבוסס יין וחוויה גלילית"

מוטי בן דוד, ראש עיריית מעלות תרשיחא, צילום: שרון צרפתי

מוטי בן דוד, ראש עיריית מעלות תרשיחא: "יצאנו לדרך במכרזים חדשים - חלקם הוכתרו בהצלחה על מלון סביב הפארק"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...