למפגש היומי במקלט המשותף, שנכפה על ישראלים רבים בעת המלחמה, יש גם צד חיובי: אווירת הביחד חוזרת ודווקא רגעי המתח וחוסר הוודאות מחזקים את תחושת הקהילה בין הדיירים. שכנים שלא הכירו זה את זה או לכל היותר הפטירו "בוקר טוב" במדרגות, מוצאים את עצמם נפגשים, מתארגנים יחד סביב הצרכים המשותפים של הבניין ולעיתים אף יוצרים מערכות תמיכה קטנות בתוך המרחב שבו הם חיים. במקומות רבים במדינה אף נוצרו קבוצות ווטסאפ של דיירים שלא עוסקות רק בנושאי תחזוקה או ועד בית, אלא גם בעזרה הדדית, בדיקה לשלום השכנים וסיוע למשפחות עם ילדים או לדיירים מבוגרים.
"יש משהו בתקופות כאלה שגורם לאנשים להסתכל סביבם אחרת", אומרת לני שולמן, מנהלת מחלקת המכירות בקבוצת בוארון, "אנחנו שומעים מרוכשי דירות שהם לא מחפשים רק דירה טובה או מיקום מרכזי, אלא גם סביבת מגורים שבה יש תחושה של קהילה. מקום שבו אנשים מכירים אחד את השני וצריכים לדעת שיש מי שנמצא לידם".
לדבריה, בשנים האחרונות יותר משפחות מייחסות חשיבות לסביבה האנושית של הבניין ולא רק למאפיינים הפיזיים של הדירה. "אנשים מדברים על השכונה, על מי גר בבניין ועל התחושה שיש חיי קהילה סביבם. זה לא היה תמיד חלק מהשיח המרכזי ברכישת דירה".
לבחור בין פרטיות לקהילה
כשישראלים רבים מחפשים תחושת שייכות כדי לא להרגיש לבד בימים מורכבים כמו בזמן במלחמה, גם התכנון של הבניינים משתנה בהתאם. כך, למשל, פרויקטים חדשים משלבים לעיתים חללים משותפים שמאפשרים מפגש טבעי בין הדיירים - לובי רחב, גינה משותפת או אזורי ישיבה. עם זאת, בקבוצת בוארון מדגישים כי לצד השאיפה ליצור חיי קהילה בבניין, נשמרת גם האפשרות לפרטיות מלאה של הדיירים. כך לדוגמה בפרויקט בוארון בלו תוכננו מספר מרחבים משותפים לדיירים: מתחמי אירוח, חדר כושר, משחקייה לילדים ומרחבי ישיבה. "הגישה הזו משקפת את האופן שבו אנשים רוצים לחיות כיום", מוסיפה שולמן, "יש דיירים שמאוד נהנים מחיי קהילה, ויש כאלה שמעדיפים יותר פרטיות. הרעיון הוא לתת את האפשרות - שכל אחד יוכל לבחור".
עבור משפחות רבות, תחושת הביטחון בבית קשורה גם לסביבה האנושית שמקיפה אותן. הידיעה שקיימת רשת תמיכה קטנה בתוך הבניין עצמו משמעותית במיוחד עבור משפחות עם ילדים, דיירים מבוגרים או אנשים שחיים לבד. שרה אילין, סמנכ"לית השיווק והמכירות בחברת שרביב: "הרצון לגור בסביבת מגורים קהילתית ולהשתייך לקהילה חמה תמיד היה בולט בקרב משפחות בישראל, והמלחמה רק הגבירה את הצורך הזה. הציבור כיום מחפש את תחושת ההזדהות וההשתייכות, לגור במקום שבו ירגיש את תחושת הביחד. אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על רוכשי הדירות בגבעת אלונים בקרית אתא, לדוגמה, הוא הקהילתיות והשיתופיות. השכונה בנויה באופן שמזמין חיי קהילה: ישנם שבילים בטוחים להולכי רגל בין הבתים; בית הספר, אשכול הגנים וגינת המשחקים ממוקמים במרכז השכונה, ויש בה שטחים ירוקים רחבי ידיים לפעילויות משותפות".
אפקט הקבוצה במכירה
שוק הנדל"ן הישראלי ממשיך להשתנות בהתאם למציאות החיים במדינה ואם בעבר הדגש היה בעיקר על מיקום, מחיר וגודל הדירה, הרי שכיום יותר רוכשים בוחנים גם את איכות החיים הכוללת שמציעה סביבת המגורים. זו גם הסיבה שבזמן שרוכשים בודדים יושבים על הגדר, קבוצות משקיעים מזהות הזדמנויות ומסתערות על פרויקטים ברחבי הארץ. בקריית מלאכי, בפרויקט "מיי טאון סנטר" של קבוצת "מיי טאון", נמכרו 15 דירות בתוך יממה לקבוצה אחת (בשווי עסקה מוערך של 33 מיליון שקלים) ובנוף הגליל חברת אפי קפיטל מכרה בניין בפרויקט "אפי בהר יונה" לקבוצה משותפת מבני ברק (בשווי 19.2 מיליון שקל), כחלק מתופעה המסמנת את המגמה הלוהטת של 2026 - רכישה בקהילות.
היתרון של קבוצת משקיעים ברור: כוח מיקוח. כאשר קבוצה מגיעה ליזם עם התחייבות לרכישת מאסה של דירות בבת אחת, היא הופכת לשותפה אסטרטגית. היזם נהנה מ"בוסט" תזרימי מיידי שמאפשר לו להציג לבנק המלווה מכירות מוקדמות (Pre-sale) גבוהות תוך זמן אפסי ובתמורה, הקבוצה זוכה למחיר מיוחד וייחודי. יוסי חסון, מנכ"ל קבוצת מיי טאון, מסביר את הרציונל: "מכירת כמות כזו של דירות בזמן כל כך קצר לקבוצה איכותית וממוקדת, היא 'WIn-Win' קלאסי. עבורנו כיזמים, ניהול מו"מ מול גוף אחד שמרכז 15 רוכשים יעיל לאין שיעור, מקצר תהליכים ביורוקרטיים ומעניק פריצה חזקה לפרויקט כבר ביומו הראשון".
עינב כהן, סמנכ"לית השיווק והמכירות באפי קפיטל: "אנחנו מזהים בשנים האחרונות לחץ הולך וגובר בשוק הדיור החרדי באזורי הביקוש, כאשר המחירים בריכוזים החרדים בבני ברק, ירושלים והשכונות הגיעו לרמות שמרחיקות זוגות צעירים ומשפרי דיור מהשוק. הרכישה הנוכחית של הקהילה החסידית משקפת מגמה רחבה יותר - מעבר של קהילות מאורגנות לאזורים שמציעים אלטרנטיבה אמיתית: מחיר נגיש לצד קהילה מתפתחת שרוצה לחיות ביחד".
גם קהילת הביטחון היא חלק ממגמת הרכישות בקבוצה, ואחד המבצעים היותר מוצלחים על עמותת "חבר" הוא בפרויקט the five של מעוז דניאל. עד כה נמכרו לאנשי המועדון 416 דירות שהם 91% מהדירות בפרויקט ההתחדשות העירונית בבת ים. במסגרת הפרויקט יוקמו חמישה מגדלי מגורים בני 33 קומות. פיני מלכה, מבעלי החברה "כל הבניינים חוברו על ידי ציר הליכה ירוק, מוצל ונעים במטרה ליצור חיבור בין הדיירים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו