העסקאות המסקרנות ביותר בשוק הדיור אינן מתרחשות בהכרח בקומות ה-40, אלא דווקא כמה מטרים מעל הקרקע – בבנייני בוטיק. כך, למשל, משפחה אחת של עולים מצרפת רכשה לאחרונה לא פחות משמונה דירות בפרויקט הבוטיק החדש של חברת ארז-תירוש ברחוב דוד אלעזר ברעננה: שבע דירות חמישה חדרים בשטח של כ-120 מ”ר, כל אחת עם מרפסת של 20 מ”ר, ודירת ארבעה חדרים בשטח של כ-100 מ”ר עם מרפסת של 18 מ”ר.
הדירות נרכשו בקומות השנייה והשלישית – שתי קומות שלמות בבניין אחד במתחם המתחדש. היקף העסקה מוערך בכ-36.5 מיליון שקל. עסקה אחרת, לא פחות יוצאת דופן, נחתמה בבניין בוטיק על גדות הירקון, בבני דן שבצפון הישן של תל אביב.
בפרויקט HaGaDa של קבוצת פרשקובסקי רכש תמיר מנדובסקי – גורו ההשקעות ומחבר רב-המכר “השקעות לעצלנים” – פנטהאוז בקומה השביעית והאחרונה, תמורת 21.35 מיליון שקל. מדובר בדירת חמישה חדרים בשטח של 217 מ”ר על מפלס אחד, עם מרפסת של 51 מ”ר ומרפסת גג נוספת בשטח של 71 מ”ר, הכוללת בריכה פרטית.
אין זה מפתיע שהעסקאות שמושכות תשומת לב כה רבה מתרחשות דווקא בבנייני בוטיק. מדובר במונח שהפך בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד ממילון הנדל”ן החדש – כזה שמעורר אסוציאציות של יוקרה, איכות חיים ומושגים גדולים כמו WELLNESS, אך גם מחייב את היזמים לסטנדרט אחר של תכנון וביצוע.
כדי להבין את המונח הפופולארי הזה החלטנו לצלול לעומק. כ-40% מהדירות הנבנות כיום בישראל הן בבניינים בני 3 עד 8 קומות – מה שמוגדר כ”בנייני בוטיק”. אלה הם בניינים חדשים עם מספר דירות מצומצם, תכנון אדריכלי מוקפד, איכויות בנייה גבוהות ומראה חיצוני שאינו שבלוני. לרוב מדובר בפרויקטים עד תשע קומות, המציעים לדייריהם פרטיות, שקט וחוויית מגורים אינטימית יותר. “קשר הדוק בין השכנים, קלות בקבלת החלטות משותפות, פחות עומסים במעליות ואפילו אפשרות להשגיח על הילדים המשחקים בחצר – מהמרפסת”, מתארת רונית שבירו, עורכת דין מבעלי קבוצת שבירו, המתמחה במגה-שכונות אך פועלת לא אחת גם בזירת בנייני הבוטיק. היא מוסיפה כי יתרון מרכזי נוסף טמון בגמישות התכנונית: “מדובר בתמהיל מגוון של דירות מיוחדות: דירות גן, דופלקסי גן, דופלקסי גג, מיני-פנטהאוזים ופנטהאוזים, בשילוב מפרט יוקרתי, תשומת לב לפרטים ועיצוב ייחודי לכל דירה, המשקף את הידע והניסיון של החברה”.
לדברי דורון נמרוד, מנכ”ל קבוצת רם אדרת, הגידול בהתחלות הבנייה של בנייני בוטיק נובע מכמה גורמים מצטברים. הראשון הוא ריבוי פרויקטים במסגרת תמ”א 38 והתחדשות עירונית בערי המרכז, בעיקר בתל אביב וברמת גן.
“תמ”א 38 מאפשרת תוספת של שתי קומות או שתיים וחצי לבניינים קיימים, ולכן מרבית הפרויקטים שנבנים ברובעים 3 ו-4 בתל אביב הם בנייני בוטיק”, הוא אומר. גורם נוסף הוא הבנייה ביישובים עם ריכוז אוכלוסייה חרדית: ירושלים, בית שמש ובני ברק – שם סוגיית מעלית השבת מונעת הקמה של מגדלים גבוהים. לכך מצטרף הגידול בהתחלות הבנייה בפריפריה, בעיקר בדרום, שם התב”עות מגדירות לרוב בנייה של עד 8-9 קומות, וכן העדפה גוברת של גופי התכנון לבנייה מרקמית נמוכה, גם במסגרת פרויקטי פינוי-בינוי עתירי צפיפות. למרות הגידול המקביל בבניית מגדלים, בעיקר במרכז הארץ, נמרוד מציין כי רוכשים רבים מעדיפים דווקא בניינים נמוכים וקהילתיים יותר, בין היתר משיקולים כלכליים: עלויות הניהול והתחזוקה במגדלים גבוהים יקרות משמעותית בהשוואה לבנייני בוטיק.
הפרויקטים הללו נבנים כיום מצפון ועד דרום. ברחוב אידר 39 בשכונת רמת בגין היוקרתית בכרמל חיפה מקימה קבוצת שובל בניין בוטיק בן 26 דירות בלבד, עם נוף לים, פנטהאוז יחיד בקומה ושתי חניות לכל דירה. בתל אביב יצא לדרך פרויקט ההתחדשות העירונית היוקרתי “מתחם בזל”, ביוזמת קבוצות תדהר, אקרו נדל”ן וקיו נדל”ן. במקום חמישה בניינים ישנים בני 102 דירות, יוקמו 183 יחידות דיור יוקרתיות בשלושה בנייני בוטיק בני שבע קומות, בתכנון אדריכלי מוקפד, בלב רובע 3 – אחד האזורים המבוקשים ביותר בעיר למגורים בבנייני בוטיק.
גם בשרון ניכרת המגמה: בהרצליה ב’, על גבעת כורכר ירוקה, מקבל בית בורנשטיין ההיסטורי חיים חדשים במסגרת פרויקט ENDLESS של קבוצת שטרית יזמות ובנייה – שילוב של שלוש דירות שימור ייחודיות ובניין בוטיק חדש בן 20 יחידות דיור, כולן פונות מערבה לים.
“בנייה בבנייני בוטיק צריכה לכבד את הסביבה, לא להעמיס ולא לצופף”, אומר מנכ”ל החברה, רפי ולנסי. עוד בהרצליה, פרויקט “1 IN 2” של קבוצת אלמוג ברחוב אחד העם בהרצליה הירוקה כולל שני בנייני בוטיק בני שמונה קומות עם 42 דירות בלבד, מעל חניון תת-קרקעי בן שלוש קומות. הפרויקט, שנמצא בשלב ה-Presale, מציע תמהיל של דירות 3–6 חדרים, דירות גן ופנטהאוזים, בתכנון האדריכליות מיכל קטש ואורלי כשדאי. המחירים מתחילים ב-3.27 מיליון שקל לדירת שלושה חדרים. “פרויקט בוטיק הוא כזה שבו כל פרט חשוב”, אומרת רקפת להב, סמנכ”לית השיווק והמכירות בקבוצה.
גם ברעננה, בשכונת ויצמן המבוקשת, מקימה קבוצת אב-גד פרויקט בוטיק חדש ברחובות הגדוד העברי 24-26: שלושה בניינים בני שבע קומות, עם 2-3 דירות בלבד בקומה, ובהם 64 יחידות דיור – מהן 43 לשיווק חופשי. "תפיסת מגורים עדכנית שמגולמת לא רק ברמת התכנון והעיצוב, אלא גם באופן שבו הרוכשיםמגיעים לדירה החדשה", מסביר עוז סלטון, סמנכ״ל השיווק והמכירות של אב-גד. מועד האכלוס צפוי ליוני 2026, ומחיר דירת חמישה חדרים מתחיל ב-3.97 מיליון שקל.
בסופו של דבר, פרויקט בוטיק אינו רק עניין של גובה או מספר קומות, אלא תפיסת מגורים שלמה: פחות דירות, יותר תשומת לב, חוויית מגורים פרטית ומוקפדת – לרוב בלב שכונות ותיקות ומבוקשות. סיפור המשפחה הצרפתית מרעננה, שבו פתחנו, ממחיש זאת היטב. הפרויקט של ארז-תירוש כולל הריסה של חמישה בניינים ישנים והקמת חמישה בנייני בוטיק חדשים עם כ-150 יחידות דיור, על שטח של כשישה דונם ובהיקף השקעה של כ-300 מיליון שקל. “הרכישה יוצאת הדופן של מספר דירות על ידי משפחה אחת”, מסכם איתי תירוש, מנכ”ל משותף בחברה, “משקפת את המחויבות שלנו ליצירת חוויית מגורים קהילתית בלב שכונת מגורים מתחדשת”.
מחפשים טעם של פעם
בעוד קו הרקיע של גוש דן מתמלא במגדלים רבי-קומות, חלק מהרוכשים דווקא מביטים לאחור – ומחפשים מגורים בקנה מידה אנושי, עם אופי, היסטוריה ותחושת שכונה. יפה סדן, סמנכ"לית השיווק של קבוצת יוסי אברהמי, מתארת זאת כך: "בעולם שבו קו הרקיע מתמלא במגדלים, יש עדיין קהל שמחפש מגורים בקנה מידה אחר – אישי, מדויק ומחובר לסביבה". בימים אלו דיווחה חברת יוסי אברהמי על מכירת כ-35% מהדירות בפרויקט הבוטיק ברחוב ארלוזורוב 57 ברמת גן.
הרוכשים, כך עולה, מחפשים חוויית מגורים סמוכה למרכז תל אביב – אך במחירים נגישים יותר. הפרויקט כולל 49 יחידות דיור בבניין בן תשע קומות, עם מחירים שמתחילים בכ-2.9 מיליון שקל. ייחודו טמון בשילוב שבין בנייה חדשה לבין שימור ושחזור של מבנה היסטורי בן כ-100 שנים – חיבור שמדגיש את הכמיהה ל”טעם של פעם” גם בלב המרחב האורבני המתחדש.
עוד ברמת גן, פרויקט DONASH 1 של חברת מעוז דניאל כבר נבנה ואוכלס, וממחיש את תפיסת בניין הבוטיק הקלאסי: בניין בן שמונה קומות בלבד, עם 22 דירות גדולות של ארבעה וחמישה חדרים, שלוש דירות בקומה ופנטהאוז יחיד המשתרע על קומה שלמה, עם ארבעה כיווני אוויר, מרפסת רחבה ומעלית פרטית אל תוך הדירה. הקונספט נשען על איכות מגורים גבוהה במרכז העיר, במרחק הליכה ממוקדי תרבות, בילוי ופנאי – אך תוך הקפדה על פרטיות מרבית, תקרות גבוהות, תכנון יצירתי וסטנדרט פרימיום מוקפד.
פרויקט אחר של החברה שנמצא כעת בבנייה מתקדמת, הרא"ה 277-279 ברמת גן, ממשיך את אותה תפיסה: שני בנייני בוטיק בני תשע קומות בסמוך לפארק הלאומי ולגן לב הזהב, עם תמהיל דירות גן, דירות 3-5 חדרים ופנטהאוזים. האכלוס צפוי בפברואר ובנובמבר 2027, מה שממקם את הפרויקט על ציר הזמן הקרוב יחסית למי שמחפש בוטיק ירוק ונגיש בלב גוש דן.
כך, דווקא בעידן של בנייה רוויה וצפיפות הולכת וגוברת, פרויקטי בוטיק מבליטים את הקסם שבמגורים איכותיים בקנה מידה מצומצם. אלא שבמציאות שבה מדיניות התכנון הארצית שואפת לבנייה לגובה ולציפוף עירוני אינטנסיבי, איתורם של בנייני בוטיק “אמיתיים” הופך למשימה מאתגרת יותר ויותר.
דוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא בפרויקט חרוב בכרמל המערבי בחיפה, של חברת שתית: בניין בודד על מגרש עצמאי, בן שש קומות בלבד ובסך הכול עשר דירות יוקרתיות. זהו פרויקט שמציע חלופה ברורה למגדלים הגבוהים, ומדגיש את המאפיינים הקלאסיים של בנייני בוטיק – מספר דירות מצומצם, תשומת לב לפרטים אדריכליים, דיירות איכותית ותחושת קהילה אישית. פרויקטים מסוג זה, כך נראה, שורדים בעיקר באזורים עירוניים שבהם הקרקע מאפשרת בנייה מצומצמת על מגרש עצמאי.
חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי מניבים, מוסיף כי "במדינת ישראל רוב הפרויקטים החדשים הם פרויקטים גדולים ומגדלים גבוהים, מתוך הבנה שאין היתכנות כלכלית לבניינים קטנים. פרויקטים שמוגדרים כבוטיקים קיימים בעיקר באזורים של התחדשות עירונית עם מגבלות גובה, כמו רובעים 3 ו-4 בתל אביב – שם אנו בונים גם את פרויקט HaGaDa על גדות הירקון".
בין יוקרה לבוטיק
השינוי אינו מתרחש רק בצורת הבנייה, אלא גם בציפיות של הרוכשים. לני שולמן, מנהלת מחלקת המכירות בחברת בוארון, מזהה בשנים האחרונות שינוי עמוק באופן שבו נתפסת יוקרה בשוק המגורים. “פחות התלהבות רגעית, יותר שאלות מעשיות”, היא מסבירה. “רוכשי הדירות של היום רוצים להבין איך באמת נראים החיים בדירה – לא ביום המסירה, אלא אחרי שנה, חמש שנים ועשור”.
לדבריה, היוקרה לא נעלמה מהשיח, אלא התבגרה. היא נבחנת דרך פריזמות של תפקוד, נוחות, התאמה לשגרה משתנה ויכולת ליהנות מאיכות חיים לאורך זמן. “הבית כבר מזמן אינו רק מקום שחוזרים אליו בסוף היום”, אומרת שולמן. “הוא הפך למרחב עבודה, לאזור אירוח ולמקום של שקט, ולעיתים לכל אלה יחד. יוקרה שמסתכמת במראה מרשים או במפרט נוצץ, אך אינה משרתת את החיים עצמם, מאבדת ממשקלה”.
אם בעבר יוקרה סימלה לעיתים ניתוק – מהעיר ומהיומיום – הרי שכיום היא נבחנת דווקא ביכולת לחבר: בין עירוניות לשלווה, בין קרבה לטבע לתשתיות מתפקדות, ובין עיצוב מוקפד לשימושיות יומיומית. דוגמה לגישה זו ניתן למצוא במותג המגורים “קרסו סאן” של קבוצת קרסו – קונספט מגורים המבוסס על תפיסת ה-Wellness, שמטרתה לשפר את הבריאות הפיזית והנפשית של הדיירים. המותג שואב השראה מטרנד עולמי ומאורח החיים הסקנדינבי, הידוע באיכות חיים גבוהה וברמות אושר גבוהות. בפרויקטים משולבים פתרונות לזרימת אוויר צח, תאורה טבעית, טיהור מים, מרחבים אקולוגיים ומתקנים המעודדים פעילות גופנית – כולם תחת תקנים מחמירים של בנייה ירוקה וקיימות, מעבר לסטנדרט המחייב. על התכנון מופקד משרד האדריכלים DMR. לדברי חמי שאול, מנהל חטיבת מגורי הבוטיק בקרסו, “המותג ‘קרסו סאן’ מיועד לרוכשי דירות שמקדשים אורח חיים בריא ורוצים להכניס אותו גם אל תוך הבית. מדובר בפרויקטי בוטיק שתוכננו במטרה מוצהרת להשפיע על האנרגיה של הדיירים ולשפר את איכות חייהם”.
בין עיר לכפר
פרויקטי הבוטיק של השנים האחרונות מבקשים לייצר פרדוקס מודע: תחושת כפר בלב העיר הגדולה. “רצינו ליצור מקום שמזכיר את השכונות של פעם: שקט כמו בכפר, אבל עם כל היתרונות של העיר”, מסביר גלעד קיויתי, סמנכ”ל השיווק של קבוצת ב.ס.ר, על פרויקט ייחודי וחריג בנוף של בתים נמוכים וצמודי קרקע בלב שכונת ביצרון בתל אביב. לדבריו, שכונת ביצרון שמרה לאורך השנים על אופי קהילתי מובהק: “זו ריאה ירוקה בלב ציר סואן, בסמוך לקו הסגול המתוכנן. היא גובלת בנחלת יצחק מצפון וביד אליהו מדרום, ועדיין מצליחה לשמר אווירה כפרית כמעט”. הפרויקט, שמוקם במסגרת התחדשות עירונית, כולל ארבעה בנייני בוטיק בגבהים של 7-9 קומות, בסמיכות לגינת ביצרון, ובסך הכול 118 יחידות דיור. התכנון האדריכלי הופקד בידי האדריכל יניב פרדו, והבניינים כוללים מפרטים עשירים, חדר כושר, לאונג’ דיירים וגינות שיתופיות. המחירים צפויים לעמוד על ממוצע של החל מ-45 אלף שקל למ”ר.
תפיסה דומה מובילה גם את פרויקט “סנהדרין בבלי” של חברת שלום את נתן בשכונת בבלי בתל אביב. “רצינו ליצור מקום שמזכיר את השכונות של פעם: שקט כמו בכפר, אבל עם כל היתרונות של העיר”, אומר תומר צבר, מנכ”ל היזמות בחברה. מדובר בפרויקט בוטיק בן שבע קומות, המציע דירות גן עם גינות פרטיות של עד 100 מ”ר, דירות שלושה חדרים בקומה השישית עם נוף פתוח לתל אביב והים, וכן מיני-פנטהאוזים בשטח של כ-150 מ”ר עם מרפסות גדולות הפונות לפארק. הפרויקט תוכנן עם דגש על מרחבי אירוח גדולים, אור טבעי וגמישות בעיצוב הפנים, לצד חניון תת-קרקעי עם חניות רגילות. מיקומו – פנימה מפינת הפארק – מאפשר קרבה מיידית לפארק הירקון, מבלי לשאת ברעש הנלווה אליו. חזית הבניין משלבת אלמנטים של עץ ומשתלבת עם העצים הוותיקים שנשמרו בקפידה, ויוצרת תחושה של מפלט ירוק בתוך העיר. “אנחנו קמים בבוקר עם תשוקה לבנייה וליצירה”, אומר צבר. “יש משהו מרגש בכך שתוכנית עסקית שמתחילה על הנייר מתגבשת בסוף לדירה שמישהו הולך לישון בה וחולם בה חלומות”. לדבריו, כבר בשלב המכירות נוצרה קהילה ייחודית סביב הפרויקט: עורכי דין בכירים, יזם שרכש פנטהאוז, משפחת אמנים. “איכות חיים היא לא רק פונקציה של מטרים ומפרט טכני”, הוא אומר. “היא תלויה בסביבה, בשכנים, ובתחושת השייכות. גם בלב תל אביב אפשר לייצר קהילה חמה ומשפחתית”.
את אותה תפיסה ניתן למצוא גם הרחק מגוש דן. בצפון, פרויקט “שירת הים” בקריית ים של קבוצת נתיב מציע אלטרנטיבה נדירה של מגורים נמוכים ואינטימיים בקו ראשון לים התיכון. הפרויקט, שנמצא בעיצומה של בנייה, תוכנן כריזורט מגורים הכולל 18 מבנים בני שלוש קומות בלבד, ובסך הכול 172 יחידות דיור. השלב הראשון מציע דירות 3-5 חדרים, דירות גן ופנטהאוזים, במפרט עשיר ותכנון קפדני. שמחה גריינדנר, יו”ר ובעלים של קבוצת נתיב, מסביר: “בחרנו בבנייה נמוכה ובסטנדרט גבוה כדי לאפשר חוויית מגורים אינטימית בקו ראשון לים. זה פרויקט שמיועד לאנשים שמחפשים אורח חיים, קהילה ונקודת פתיחה חדשה במקום שמתפתח עם לב של בית”. מחירי דירות ארבעה חדרים בפרויקט מתחילים בכ-2.65 מיליון שקל.
תסכול מחיפוש אחר דירת יוקרה
במקביל לפריחת בנייני הבוטיק, שוק היוקרה העירוני, בעיקר בתל אביב, עובר שינוי שקט אך עמוק. “אני פוגש יותר ויותר רוכשים חזקים שיוצאים מתוסכלים מחיפוש אחר דירת יוקרה”, אומר יאיר תודה, שמאי מקרקעין מטעם חברת אל-אבי נדל”ן. “לא בגלל שאין להם תקציב, אלא משום שאין להם באמת מה לקנות”.
הבעיה המרכזית כבר מזמן אינה המחיר, אלא הגישה: שוק היוקרה הפך לצפוף, סגור ותחרותי, ודירות רבות נסגרות עוד לפני שהן מגיעות לשוק הפתוח.
כתוצאה מכך, לדבריו, יותר ויותר רוכשי יוקרה מבינים שהדרך לדירה בתל אביב כבר לא מתחילה בדירה עצמה, אלא בשלבים מוקדמים הרבה יותר – בקרקע. “אנחנו רואים מעבר ברור מרכישת דירות מוכנות לרכישת קרקע פרטית מאושרת, כחלק ממסלול מתוכנן שמוביל לדירה עתידית”, מסביר תודה.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא מתחם תא/3700 בצפון-מערב תל אביב, המשווק ומנוהל על ידי אל-אבי נדל”ן, בבעלות עו”ד אליחי פרי. מדובר בקרקע פרטית הרשומה בטאבו, עם תוכנית מתאר מאושרת שעברה איחוד וחלוקה. “לא הבטחות ולא רעיונות”, מדגיש תודה, “אלא תשתית תכנונית שמאפשרת להבין את המסלול קדימה”.
גם בשדה דב, מהאזורים המתוכננים והמדוברים ביותר בישראל, ניכרת המגמה לשלב בין בנייה לגובה לבין מרקם אינטימי יותר. שלוש מהחברות הגדולות בענף – מטרופוליס מבית אלייד נדל"ן, לוינשטין ומבנה – חברו להקמת פרויקט "זוהי תל אביב" בשכונת אשכול החדשה.
מדובר במתחם מגורים משולב, שבמרכזו גינה אורבנית פנימית רחבת ידיים בשטח של כ-3 דונם, התחומה בשלושה מבנים: שני מגדלים בני 15 קומות עם 66 דירות בכל אחד, ולצידם מבנה מרקמי הכולל קומת מסחר ושטחי פנאי לדיירים בקומת הקרקע, ומעליה שבע קומות מגורים ובהן 98 דירות.
העיצוב האדריכלי מבקש לייצר דיאלוג בין ישן לחדש: מצד אחד, בנייה מרקמית בהשראת הקו התל אביבי המסורתי והאדריכלות הבינלאומית של "העיר הלבנה", עם תקרות בגובה כ-3 מטרים; ומנגד, מגדלים בעלי אופי חדשני, שקוף ואוורירי יותר. התוצאה היא ניסיון לחבר בין השפה האורבנית ההיסטורית של תל אביב לבין קו הרקיע העתידי של שדה דב – בין בוטיק למגדל, בתוך אותו מתחם.
בחירה בין בוטיק למגדל
בשכונות חדשות רבות בישראל כבר לא נדרשים לבחור בין מגדל לבניין בוטיק, אלא חיים עם שניהם זה לצד זה. המגמה הרווחת בתכנון העירוני משלבת מגדלים לצורך צפיפות וניצול קרקע, לצד בנייה מרקמית נמוכה שמבקשת לשמר קנה מידה אנושי, קהילתיות ואינטימיות.
כך למשל בבאר יעקב, בכניסה לשכונה החדשה ברובע השקמים, מתחילה קבוצת אבני דרך בבניית פרויקט מגורים במתחם ב’ – אחד האזורים המתפתחים במרכז הארץ. במסגרת הפרויקט ייבנו 133 יחידות דיור בשלושה בניינים: מגדל מגורים בן 25 קומות עם 93 דירות, ולצידו שני בנייני בוטיק בני שמונה קומות, הכוללים 20 דירות כל אחד. חנה שוורץ, סמנכ”לית השיווק והמכירות של קבוצת אבני דרך, מסבירה כי “באר יעקב נמצאת בתנופת פיתוח אדירה, ומציעה קהילתיות ואינטימיות כמעט כפרית לצד שירותים עירוניים. היא מהווה אלטרנטיבת מחירים הגיונית למרכז, ומאפשרת מגוון פתרונות מגורים לקהלים שונים – בשילוב של בנייה בוטיקית ומגדלים”.
דוגמה נוספת לשילוב הזה נרשמת גם היא בבאר יעקב, בפרויקט START של קבוצת שפונדר פדלון, על קרקע שנרכשה מקבוצת חנן מור תמורת 25 מיליון שקל. בפרויקט יוקמו 221 יחידות דיור בשני מגדלים בני 23 ו-24 קומות, לצד בניין בוטיק מרקמי בן שבע קומות. המתחם כולל מתקנים משותפים לרווחת הדיירים, ובהם חדר משחקים, חדר כושר ובית קולנוע פרטי. ארז שפונדר, מנכ”ל משותף ובעלים בקבוצת שפונדר פדלון, מציין כי “גולת הכותרת של הפרויקט היא הדירות המרווחות, המפרט הרחב והמתקנים המשותפים, שמעניקים לו אופי של פרויקט יוקרה, גם בתוך שכונה מתפתחת”.
גם ברחובות בולט השילוב בין מגדלים לבנייה בוטיקית. בפרויקט “מערבה” של קבוצת BST ייזום מקבוצת BST , נבנים ארבעה בניינים: שני מגדלים בני 20 קומות ושני בנייני בוטיק בני 10 קומות. הפרויקט, הממוקם בשכונה חדשה במערב העיר, כולל 268 דירות בתמהיל של 2–5 חדרים ופנטהאוזים, עם נוף פתוח לשדות הירוקים של גבעת ברנר וקבוצת שילר. השכונה כולה תוכננה מראש למשפחות, מתוך תפיסה של “הכול מתחת לבית”: גינות משחקים, בתי קפה, חוגים ומתנ”סים. גם בתוך הפרויקט עצמו תוכננה חוויה הוליסטית לדיירים, הכוללת מועדון דיירים רב-תכליתי, מתחם עבודה שיתופי, פינת כושר, מתחם לפעוטות וחניון עם הכנה לטעינת רכבים חשמליים.
ומה הלאה? בנייני בוטיק ממשיכים להיבנות מצפון ועד דרום, בעיקר במרכזי הערים – ובזכות ריבוי פרויקטים של התחדשות עירונית, נראה כי גם בעידן של בנייה לגובה, יישמר מקום לבניינים שמציעים אלטרנטיבה אינטימית יותר למגורים. הבחירה בין בוטיק למגדל כבר אינה דיכוטומית, אלא חלק מתמהיל תכנוני שמבקש לענות על צרכים שונים, באותו מרחב עירוני.
ליאת דנינו, משנה למנכ"ל אלמוגים: "בשכונות קהילתיות שמתוכננות מראש ובתפיסה כוללת, עירוב שימושים הוא הרבה מעבר לשילוב פונקציות - זו טכניקה שמעצבת אורח חיים. כבר משלב התכנון הראשוני אנחנו בוחנים את מסלול החיים היומיומי של תושב השכונה: מהבית, לגן, לעבודה, לקניות ולפנאי. כאשר מוסדות חינוך, שירותים קהילתיים, מסחר ותעסוקה משולבים בתוך המרקם הבנוי וברדיוס הליכה, נוצרת שכונה עצמאית, נגישה וחיה לאורך כל שעות היום.
שילוב נכון של שימושים מחזק קהילתיות, מייצר מפגש טבעי בין תושבים ומונע היווצרות של "שכונות שינה". מוסדות ציבור אינם נספח תכנוני אלא חלק אינטגרלי מהבניינים ומהמרחב הציבורי - גן ילדים בקומת הקרקע, מרכז קהילתי או חללי עבודה מעליו ומגורים מעליהם. התוצאה היא שימוש יעיל בקרקע, פחות תלות ברכב פרטי, הפחתת עומסי תנועה ואיכות חיים גבוהה יותר. לדוגמא בפרויקט שלנו אלומה ביבנה מתוכננים בקומת הקרקע מגוון חנויות נוחות, בית קפה, מאפיה ועוד ממש מתחת לבית, בקומת המסחר הפתוחה לשדרות דואני.
בנוסף, כולל הפרויקט גן אומנות וגן ילדים. בסמוך למתחם אלומה ממש ליד הבית, הדיירים יכולים להנות מקטע נחל שלאורכו מספר בריכות מוריקות, מדשאות, טראסות וגשרים ציוריים. ואילו בפרויקט "שמים וארץ" ברחובות תכנון הרובע משקף תפיסה הוליסטית של סביבת מגורים מודרנית. ברובע המגורים החדשני הושם דגש מיוחד על פיתוח המרחב הציבורי וסביבת המגורים. בתחום ה-Wellness, הפרויקט מציע מגוון פתרונות המותאמים לאורח החיים המודרני: מועדון דיירים, ג'ימבורי, חדר כושר ופארק פנימי סגור הכולל שטחים ירוקים נרחבים, מסלולי הליכה, מתקני כושר בגינה ומרחבי עבודה משותפים. בנוסף, בתוך המתחם יוקם גן ילדים של העירייה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו