"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סמוטריץ' מודה: אין פתרון מיידי, אבל יש רצון
שר האוצר כינס דיון חירום בנוגע לבניינים שנפגעו מהטילים, אך נכון לעכשיו – אין תקציב, אין לוחות זמנים, ואין סמכויות מיוחדות • לשכת המארגנים מציעה לקחת אחריות בשטח ומזהירה: "בלי פעולה מהירה, בעלי הדירות יישארו באוויר"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צילום: אורן בן חקון

סמוטריץ' מודה: אין פתרון מיידי, אבל יש רצון

שר האוצר כינס דיון חירום בנוגע לבניינים שנפגעו מהטילים, אך נכון לעכשיו – אין תקציב, אין לוחות זמנים, ואין סמכויות מיוחדות • לשכת המארגנים מציעה לקחת אחריות בשטח ומזהירה: "בלי פעולה מהירה, בעלי הדירות יישארו באוויר"

עופר פטרסבורג
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בעקבות הפגיעות הקשות של טילים בבנייני מגורים מאז תחילת הלחימה, נערך אמש (שני) דיון מיוחד בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בהשתתפות בכירים ממשרד המשפטים, משרד השיכון ונציגי לשכת המארגנים להתחדשות עירונית. המטרה: לבחון מסלול מהיר להתחדשות עירונית באזורים שנפגעו – אך לעת עתה, נראה כי הפתרון עוד רחוק.

הדיון התמקד באתרים שנפגעו פיזית מהירי, ובאפשרות להפעיל עליהם מודל חירום של פינוי-בינוי, תוך קיצור הליכים תכנוניים והסרת חסמים רגולטוריים. עם זאת, לפי גורמים שנכחו בחדר, לא נקבעו עדיין תקציב ייעודי, לוחות זמנים ברורים או סמכויות חירום למשרדי הממשלה.

סמוטריץ' עצמו הודה: "זה אירוע קצת מורכב תכנונית – אבל בעיה ברורה שדורשת פתרון מיידי".

לדיון הצטרפו גם יו"ר לשכת המארגנים, אלון וייזברג, ומנכ"ל הלשכה אבי ברוקס. השניים הציגו את הפתרון שמציעה הלשכה: ניהול פרויקט מהיר מטעם בעלי הדירות, שיכול לחסוך למעלה מ-40% מזמן ההתארגנות בשטח. "אנחנו רואים בהתחדשות עירונית משימה לאומית", אמרו, "ומוכנים לתמוך בתהליך מרגע ההתארגנות ועד שלב הביצוע."

לדבריהם, ישנה מוכנות מצד חברי הלשכה לקחת חלק מעשי בשיקום הבניינים שנפגעו – כולל התאגדות דיירים, קידום הליכים תכנוניים והובלה מקצועית בשטח. "המצב בשטח מדבר בעד עצמו: בניינים שאינם ראויים למגורים, קהילות חסרות קורת גג, ואי ודאות טוטאלית. אם המדינה לא תיכנס עכשיו לעובי הקורה – נשלם על זה ביוקר."

בין ההצעות שעלו בדיון: הקמת מסלול חירום מוסדר להתחדשות עירונית, הכרה בנסיבות הפגיעה כ"כוח עליון", והסרת חסמים משפטיים, תכנוניים וביורוקרטיים. בינתיים, הבניינים עומדים חרבים – והפתרונות נשארים על הנייר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...