"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסמך 12 העקרונות: הגיע הזמן ליישם את ההבטחות

לפני כארבע שנים חתמה הממשלה עם הסתדרות עובדי הבניין על תוכנית מקיפה, במסגרת המאבק בתאונות בענף הבנייה * עם כניסת הממשלה החדשה אנו מצפים מהשרים לממש את המסמך במלואו, כדי להעלות את רמת הבטיחות באתרים ולהציל חיים אדם

אתר בנייה, צילום: getimage

בשיתוף הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות

התחושה היא שכבר היינו בסרט הזה: ממשלה חדשה מתחילה לעבוד ומייד מנסה להרשים את הציבור ברפורמות משלה, בעוד שהרפורמות שקודמתה כבר אישרה מוזנחות כלא היו. יש לקוות שגורל דומה לא יהיה זה של מסמך 12 העקרונות, אשר לימים נקרא "מסמך השרים", שעליו חתמה בשנת 2019 ממשלתו של בנימין נתניהו.

שר האוצר משה כחלון, שר הבינוי יואב גלנט, שר העבודה חיים כץ, יו"ר ההסתדרות הקודם ואנוכי, חתומים על המסמך, המכיל 12 עקרונות ליישום המאבק בתאונות בענף הבניין במטרה להציל חיי אדם. הדברים אושרו, ישנם סעיפים שדורשים תקציבים וכאלו שמצריכים חקיקה והוראת השעה, ועכשיו נותר רק לבצע וליישם את מה שהתחייבו לו. לכן, בכוונתי להציג שוב את המסמך לפתחו של השר הממונה. עבור השר, ועבור הציבור כולו, הנה תזכורת לעיקרי הדברים:

פיגומים.הצלחנו כבר להחיל את תו התקן האירופאי על הפיגומים המותקנים בישראל. חברות הבנייה הגדולות כבר החלו ליישם את התקנה, אך אלפי אתרי בניה של קבלנים קטנים אינם מבצעים זאת ועל הממשלה לפקח ולאכוף את ביצוע הפעולה, מאחר ומדובר בבטיחות מדרגה ראשונה ובהצלת חיי אדם. רק לפני שבועיים קיבלנו לכך תזכורת כואבת, כאשר פיגום שאינו עומד בתו התקן התמוטט וכתוצאה מכך נהרגו שני עובדים ונפצעו חמישה. אם הפיגום היה עומד בתו תקן אירופאי - האסון היה נמנע.

הוא הדין לגבי רשתות מגן, המגינות ומונעות נפילת חפצים על עוברי אורח ועובדי אתרי הבנייה. רבות כאלו ניתן לראות כבר היום באתרים של חברות גדולות אך חובה עלינו לדאוג לכך שאותן רשתות ישמשו כל אתר בנייה במדינה.

הגברת המודעות. מלבד קמפיינים פרסומיים, הוקם "קו חם" בהסתדרות, במינהל לבטיחות ובמוסד לבטיחות וגהות לדיווחי הציבור על הפרות בטיחות באתרי הבנייה. אנו זוכים לשיתוף פעולה נרחב מקרב הציבור.

עגורנים.במסגרת ההסכם הוחלט על פיקוח הדוק על רישיונות העגורנים, הפעלתם רק דרך חברות ייעודיות לכך, מלחמה ברישיונות מזויפים והקמת מאגר מידע ובו כל בעלי הרישיונות החוקיים. בנוסף – פיקוח גם על תהליכי ההכשרה של המנופאים דרך מכללות ופיקוח לביצוע סימולטור לפני קבלת רישיון. על פי החוק מוטל כיום קנס של 40 אלף שקל על חברה ייעודית שמעסיקה עגורנאים שלא כחוק, ואנו דורשים שגובה הקנס יהיה חצי מיליון שקל. כיום אין מספיק אכיפה והממשלה חייבת להכפיל ואף לשלש את מספר המפקחים ובכך להגביר את ההרתעה.

יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות,צילום: CHARISMA PIXEL

עגורני צריח. הקמת מנגנון פיקוח על הבדיקות התקופתיות לעגורני צריח ושמירה על תקינות העגורן. יש להגדיל משמעותית של מספר הבודקים את תקינות העגורנים ובסופו של דבר להכפיל את מספרם.

אתתים. משרד העבודה התחייב לדאוג לכך שבכל אתר בניה עם מנוף יהיה לפחות אתת אחד מוסמך כדין עם יכולת לשיתוף פעולה והתקשרות מילולית עם המנופאי.

השתלמויות בטיחות לכלל העובדים.על המדינה לדאוג לכך שכל עובדי הבניין ובמיוחד אלו שעובדים בגובה יעברו השתלמות בטיחות, לפחות אחת לשנה. בהמשך לכך, עובד שלא עבר הכשרה לבטיחות לא יורשה להיכנס לאתר. בנוסף, חייבים להדק משמעותית את הפיקוח על האכיפה והענישה, בפרט על מכללות אשר מזייפות תעודות הכשרה ורישיונות.

עוזרי בטיחות. המדינה, באמצעות מינהל הבטיחות, צריכה לדאוג שבכל אתר בנייה יועסק עוזר בטיחות, ואלו יסייעו למנהלי העבודה באתר לאכוף את כללי הבטיחות על העובדים.

ממוני בטיחות. כל אתר בנייה יחויב בהעסקת ממונה בטיחות.

אחריות מזמין העבודה.שר העבודה התחייב לתקן את החוק והתקנות, כך שהאחריות תהיה על כל מי שקשור אל מזמין העבודה, היזם, הקבלן, המהנדס, מנהל הפרויקט וכל בעל תפקיד אחר באתר ישאו בנטל שווה באחריות, ולא רק מנהל העבודה. הדרישה לחלוקת אחריות צודקת באתר תהיה על כל הגורמים, ומדובר בסעיף קריטי למאבק בתאונות באתרים.

פיקוח על שעות העבודה. מינהל האכיפה וההסדרה במשרד הכלכלה התחייב להגביר משמעותית את מבצעי האכיפה על שעות העבודה באתרי הבנייה, במיוחד על סקטור המנופאים. כיום יש מי שעובדים רצוף יותר מ-14 שעות עבודה ביום, ומדובר במחדל, לא פחות.

רישום קבלנים. יישום החוק והענישה כנגד קבלנים המפרים את כללי הבטיחות ומחיקתם מרישום בפנקס הקבלנים.

משרד האוצרהתחייב, לשנות את שיטת הזמנת העבודה של הממשלה, כך שהממשלה תזמין עבודות רק מקבלנים ששומרים על כללי הבטיחות, ללא עבר של תאונות קטלניות והפועלים על פי כל ההנחיות שנקבעו.

משרד האוצר צריך גם להגדיל את ההשקעות בטכנולוגיות מצילות חיים. יש לא מעט כאלו והגיע הזמן שמדינת ישראל, שמתגאה בהיותה מובילה טכנולוגית, תאמץ את אלו הקיימות כבר. הממשלה חייבת להקצות משאבים כספיים ולדאוג לכך ש-10% מהמכרז ינותב לטובת נושא הבטיחות והכנסת טכנולוגיה מתקדמת לענף הבנייה.

רק כך נוכל להמשיך במאבק שלנו להצלת חיי אדם ולהפחתת התאונות באתרי הבנייה. לא נשקוט ולא ננוח עד שהמאבק יישא פרי. ההסתדרות מעמידה ותעמיד לרשות כל העובדים את כל הכלים הנדרשים כדי שיהיו גם הם חלק בלתי נפרד מהמאבק לשיפור הבטיחות בענף הבניה.

בשיתוף הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות

כדאילהכיר