בנק לאומי: "מחירי הדירות בישראל הפכו לפצצה חברתית מתקתקת"

בזמן שמחירי הדיור השלימו עלייה של 19% בשנה החולפת, העלאת הריבית אף שהיא מאותתת על ירידה משמעותית בהיקף העסקאות בשיעור של 20%-30% לעומת החודש המקביל אשתקד, אין בכך כדי לבשר על ירידה במחירי הדיור.

ב'פסגת הנדל"ן אילת' דנו המומחים הכלכליים בהתנהגות צרכני הדירות בישראל ובהיעדר תכנית ממשלתית סדורה למאבק במחירי הדיור. לדברי חנן פרידמן מנכ"ל בנק לאומי: "אין בישראל פתרון הולם של דיור בר השגה או דירות להשכרה לטווח ארוך מאחר והציבור מעדיף ברובו בעלות על פני שכירות. עם זאת הגאות במחירי הדירות היא מכשול להתפתחות החברה בישראל ועל-כן מוטלת על כולנו החובה למציאת פתרונות".

מנכ"ל מרכז הנדל"ן, דן קצ'נובסקי הצטרף לחששותיו של פרידמן מהמהלכים הכלכליים שמבצעות המשפחות בישראל ואמר, "עליית הריבית השפיעה על מאות אלפי משקי בית בישראל. מחירי הדיור הפכו לחבית חומר נפץ חברתית וכלכלית. בשנתיים האחרונות חל זינוק של שלושים אחוזים בשיעור המשפחות המפנות יותר משליש מהכנסתן הפנויה לטובת החזר המשכנתא. התקופה הממוצעת של משכנתאות חדשות עומדת על לא פחות מעשרים וחמש שנים. לבסוף, בשנתיים האחרונות חל זינוק של 50% בשיעור משקי הבית הנוטלים הלוואות בסיכון גבוה כפי שמגדיר אותן בנק ישראל, ושיעורן הכולל עומד על חצי מכלל נוטלי המשכנתאות".

לנתונים הלא מרגיעים הללו, נרשם החודש הישג מפוקפק נוסף כאשר העיר תל אביב נכנסה לראשונה להגדרה של 'בועת נדל"ן' הגלובלי של בנק UBS. על-פי מדד בועת הנדל"ן הגלובלי של בנק UBS שבדק את מחירי הנדל"ן למגורים ב-25 ערים מרכזיות ברחבי העולם, בתל אביב מחירי הדיור כמעט שילשו את עצמם בין 2001 לבין 2017. גם שכר הדירה שמר על קצב עלייה לצד הגידול במחירי הרכישה, דבר ששיקף מחסור קשה בנכסים לדיור.

המומחים הכלכליים המשתתפים בפסגת הנדל"ן הצביעו על המהלכים הממשלתיים שצריכים להיעשות, בכדי להיאבק בעליית מחירי הדיור, כאשר האתגר המשמעותי ביותר מולו ניצב זוג צעיר בבואו לרכוש דירה הוא גיוס ההון העצמי הנדרש בשיעור של 25% לפחות.

חנן פרידמן מנכ"ל בנק לאומי: "זה הזמן להפחית בירוקרטיה ולזרז הליכי תכנון ובניה, לא סביר שישנן בישראל 131 ועדות לתכנון ולבניה הפועלות במקביל, ושמשך הזמן הממוצע לקבל היתר בניה בארץ עומד על מעל 400 ימים, פי 3 מהזמן הממוצע במדינות מערביות אחרות. במקביל, צריך להפשיר קרקעות לבנייה בכל רחבי הארץ, יש בישראל עתודות קרקע שיכולות לתת מענה לאוכלוסיות רבות, לכן יש להבטיח לתושבים גישה מיטבית לתעסוקה ושירותים".

"מחירי הדירות הפכו לפצצה חברתית מתקתקת", המשיך פרידמן. "האתגר המשמעותי ביותר מולו ניצב זוג צעיר בבואו לרכוש דירה הוא גיוס ההון העצמי הנדרש בשיעור של 25% לפחות. חלק מהזוגות הצעירים נעזרים בהורים, פודים חסכונות או נאלצים ליטול הלוואות משלימות מגופים חוץ-בנקאיים בריביות גבוהות ועם החזרים מכבידים. לזוגות אלה צריך להעמיד מקורות מימון שאינם מגדילים סיכון. אחד הפתרונות הניתנים ליישום, הוא לחייב יזמים במסגרת מכרזי הקרקע להציע לכ-30% מהרוכשים, בכל פרויקט, הלוואת בולט להשלמת ההון העצמי הנדרש בריבית שתקבע מראש במסגרת המכרז. פתרון נוסף הוא העלאת שיעור המימון לדירה ראשונה, מעל 75% אך ורק לרוכשי דירה ראשונה, עבור דירות בשווי של עד שני מיליון שקל".

מנכ"ל מרכז הנדל"ן, קצ'נובסקי הוסיף ואמר: "על הממשלה שתקום להקצות את מירב המשאבים ותשומת הלב בכדי ליצור רביזיה משמעותית בתחום התחבורה והתשתיות שתקצר את משכי התכנון והביצוע של מיזמי התחבורה והתשתיות. לצד זה, על הממשלה ליצור ודאות תכנונית שכוללת הליך בקרה על הקשר בין היזם לעירייה בצורה כזו שתייעל את לוחות הזמנים בהקמת פרויקט דיור חדש, עם מינימום סרבול והתקיירות. לבסוף על המדינה לטפח הליכים של שכירות ארוכת טווח. שוק השכירות המוסדי אחראי על בין 10-25 אחוזים מכלל היצע הדירות, בעוד בישראל הוא אחראי על פחות מאחוז. עליית הריבית במשק, לצד התשואות הנמוכות מהשכרה, הכניסו את החברות הפועלות בשוק הזה לתזרים שלילי שוטף וללא התערבות ממשלתית, זה עלול להסתיים בחיסול מוחלט של שוק שכירות ארוכת הטווח".