תכנון לטווח ארוך

במסגרת הכנס הציגו הקבלנים לשר האוצר תוכנית עבור הממשלה הבאה - שאותה גיבשו באמצעות הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה - ובה גם המלצות להפחתת מיסוי מצד אחד ולהגדלת הרווחים של המדינה משיווק קרקעות מצד שני. הקבלנים, בתמורה, יקפיאו את עליית המחירים ואף יפעלו להורדתם.

היעד של התוכנית הוא מאה אלף התחלות בנייה בשנה - ברמה המיידית - על מנת לענות על הביקוש הקיים בשוק הדירות.

לדברי הקבלנים, יש להציף את השוק בקרקעות תוך העלאת הצפיפות בהתאם לתיקון 4 לתמ"א 35.

סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיים פייגלין, הציג בפני הממונה על התקציבים באוצר את ההכרח לקבוע מדיניות עד לשנת 2048 ואת תוכנית העבודה למדינה בשנתה ה-100.

תחזית הריבוי הטבעי של אזרחי המדינה מצביעה על כך שבשנת 2048 יחיו בישראל כ-18 מיליון תושבים. האוכלוסייה בישראל למעשה צפויה להכפיל את עצמה ונתון זה מחייב את הממשלה בהכנת תכנית אסטרטגית שמתוכה ייגזרו פעולות קצרות וארוכות טווח, שיאפשרו עמידה בביקושים העצומים לדיור.

לאור קריסת שוק הדיור והתשתיות בגוש דן וצמצום הפוטנציאל הקיים בו, מעלה התוכנית את הצורך לאתר ולהפשיר שתי חטיבות קרקע בנות 50 ו-100 אלף דונם בגליל ובנגב (בהתאמה) ולשווקן כמתחמי קרקע בלתי מתוכננת למגזר העסקי, לצורך בינוי עירוני צפוף בשתי ערים מרכזיות חדשות. ערים אלו יהפכו את הנגב ואת הגליל מאזורי פריפריה לאזורי ביקוש חדשים בעלי איכות חיים גבוהה, ירוקים ומאופסי אנרגיה, המציעים תעסוקה ואיכות סביבה גבוהים וחסרי תקדים בישראל, בכדי להתגבר על החסמים הקיימים בהרחבת ישובים קיימים.

העיר החדשה בנגב תתוכנן לשלושה מיליון תושבים על חטיבת קרקע של כ-100 אלף דונם. עיר חדשה בגליל תתוכנן ל-1.5 מיליון תושבים על חטיבת קרקע של כ-50 אלף דונם. בכל מרכז ייבנו תשתיות מלאות של מבני ציבור, תעסוקה ותחבורה שיבטיחו איכות חיים גבוהה ובטחון תעסוקתי למתגוררים בהן, דבר שיעודד ביקושים למעבר מרכזים החדשים.