שיעור בהייטק

עסקת השנה בהייטק נחתמה לאחרונה: יצרנית השבבים ״טאואר״ נרכשה על-ידי אינטל תמורת 5.8 מיליארד דולר. סיפורה של החברה מאז החלה כמפעל קטן במגדל העמק לפני כמעט 40 שנה על קרקע שנרכשה ב-50 אלף דולר בלבד, הוא גם סיפור פריחתה של מגדל העמק,״עמק הסיליקון הצפוני״, חלוצת ההייטק בפריפריה עוד משנות ה-80'.

כיום אזור התעשייה "שגיא 2000", המשותף למגדל העמק ועמק יזרעאל, כולל 21 מפעלים חדשים הנמצאים בשלבי בנייה ותכנון. גם אזור התעשייה ״רמת גבריאל״ מושך אליו חברות שעוסקות בין היתר בפיתוח וייצור מערכות אוטומציה ורובוטיקה, לצד חברה כמו "אקסוויניסיס" (XwinSys), שנרכשה לפני כשלוש שנים על-ידי חברת 'ריגאקו' (Rigaku) היפנית.

כניסת החברות הבינלאומיות לעיר היא שהניעה את ראש עיריית מגדל העמק, אלי ברדה, לחבור ליוזמה משותפת להקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל שיחבר בין הערים עפולה, נוף הגליל, מגדל העמק, בית שאן ויוקנעם - ויהווה עוגן כלכלי ומחולל שינוי.

הישגי העיר לא מסתכמים במישור התעסוקתי-כלכלי. לאחרונה הצליחה מגדל העמק להתברג לשורה ארוכה של הישגים הנוגעים לכל סגמנט: העיר זכתה במקום ראשון במדד השקיפות הארצי – זו הפעם השלישית ברציפות עם ציון מקסימלי של 100%; גרפה את המקום הראשון ליחידת השיטור העירוני מטעם המשרד לביטחון פנים; קיבלה את אות הרשות מעודדת עליה מטעם משרד הקליטה; מתהדרת עם חמישה כוכבי יופי מטעם המועצה לישראל יפה במשך מספר שנים ברציפות; מחזיקה בגאון באות ״עשות משפט ואהבת חסד״ שהוענק לה על-ידי שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר ועו״ד אבי חיימי, יו״ר לשכת עו"ד על פעילות התנדבותית והנגשת המשפט למשפחות מוחלשות וגולת הכותרת של העיר זו הזכייה שלה מלפני כשנה בפעם השנייה בפרס החינוך הארצי עם שיא חדש של 92.5% זכאים לבגרות.

הישג גדול נוסף שמחזיקה העיר הוא שהביא לזכייתה במעמד ״רשות יציבה״ מטעם משרד הפנים עם תרבות מוסר תשלומים גבוה ושיא חדש שנרשם בגביית ארנונה של כ-94.5 אחוזי גבייה לצד איזון תקציבי במשך שנים - מה שתרם להחלטת מועצת העיר שהתקבלה לאחרונה שלא לעלות את מיסי הארנונה לשנת 2023 מעל לקבוע בחוק, כפי שהיא נוהגת במשך שנים.

מגדל העמק על שלל יתרונותיה יוצרת מוביליות חברתית. החל ממיקומה בתוך חורש ויער בלפור דרך מערכת חינוך איכותית, שפע מקומות תעסוקה בעיר, תנופת פיתוח ובנייה במחירים אטרקטיביים, וכלה בקירבה למרכז הארץ בזכות נגישות תחבורתית טובה של ״רכבת העמק״ וסמיכות לכביש 6.

העיר שחוגגת אוטוטו 70 שנה, עומדת בפני מהפך: הסכם הגג שחתמה מגדל העמק מול משרד הבינוי והשיכון ורמ"י מדבר על תוספת של 6,000 דירות והפיכתה לעיר גדולה בת 50 אלף תושבים והקמת שלוש שכונות חדשות.

אחד הנתונים המדהימים נוגע גם לצעירי העיר שמחציתם ניגשו וזכו ברכישת דירה במחיר אטרקטיבי בהגרלת ״מחיר למשתכן״, לאחר התערבותו של ראש העיר, אלי ברדה, שנאבק למענם מול הממשלה לתת עדיפות לבני המקום. גאוות יחידה, כבר אמרנו? 

קפץ על ה'גשר'

סיפורו של ראש העיר ברדה מתחיל עם עליית הוריו לישראל מתוניס בשנת 1949. מאז דילגו בני המשפחה בין מעברות באר יעקב, יבניאל עד לשיכונים בטבריה, שם נולד. חיבורו למגדל העמק נוצר לאחר שאביו, מיכאל ז"ל, עבד בתחילה במפעל המרצפות ״חימר״ של חברת ״סולל בונה״ בטבריה, אך עם סגירתו הועברו העובדים למפעל במגדל העמק. בחמש השנים הבאות אב המשפחה מצא עצמו מדי יום על אם הדרך בטנדר פתוח מטבריה למגדל העמק, בדרך לא דרך ובשבילים לא סלולים. רק כשהיה אלי בן תשע עברה משפחתו ברוכת הילדים למגדל העמק, עם עוד כעשרים משפחות שהתפרסנו מהמפעל המקומי.

ברדה, כיום בן 64, מכהן מאז 1998 כראש עיר וחותם את הקדנציה החמישית בתפקיד.
את ההחלטה להתמודד לראשות העיר קיבל בגיל 42, לאחר שראש העיר המיתולוגי, שאול עמור ז"ל, הודיע על פרישתו בתום 20 שנות כהונה. רעייתו של עמור, סוזן ז"ל, הודיעה על ריצה במקום בעלה, כך שברדה התמודד מולה לראשות העיר. למערכת הבחירות הגיע ברדה כשהוא חמוש בניסיון צבאי, לאחר שהשתחרר בדרגת סגן אלוף ושירת בתפקידי פיקוד ומטה בצנחנים ובגולני, ובארגז הכלים שלו החזיק מיומנויות והנהגה לצד שני תארים מאוניברסיטת חיפה. ברדה התמודד לראשות העיר כמועמד של מפלגת 'גשר', אותה הקים דוד לוי, וזכה.

כיום משמש ברדה גם כיו״ר האספה הכללית של מרכז השלטון המקומי בקדנציה שנייה יחד עם חיים ביבס יו״ר מרכז שלטון מקומי וכן יו״ר מועצת הרשות לפיתוח הגליל בקדנציה שלישית ויו״ר אשכול ״גליל עמקים״.

בין חינוך להייטק

״הדבר הראשון שעשיתי היה להעמיד את החינוך בראש סדר העדיפויות של הרשות והודעתי שאני מחזיק את תיק החינוך, מאז ועד היום", מתאר ברדה את תחילת דרכו. "המסר הוא, שרק באמצעות מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה ניתן לצמצם פערים תוך מתן שוויון הזדמנויות לכל תלמיד ותלמידה".

את ״עמק הסיליקון״ וההייטק הקים אמנם ראש העיר הקודם, אך ברדה שמר עליו והרחיב אותו כדי לשמור על מעמד העיר כמוקד תעסוקה אזורי. ברדה הבין כי ״האבטלה היא אם כל חטא״, לדבריו, ודרש מהמפעלים לתת עדיפות בתעסוקה לתושבי עירו אותם עודד לעבוד במפעלים.

״הרעיון היה לחבר בין שתי מערכות - מערכת החינוך למערכת התעשייה והתעסוקה. זו שרשרת: בוגר התיכון יהיה מספיק איכותי להתקבל לטכניון, לעשות קודם שירות משמעותי בצה״ל ולהתקבל לעבודה באחד ממפעלי ההייטק בעיר כמהנדס ולהשתקע בעיר״.

לאחר הבשורה על זכיית מגדל העמק בפרס החינוך הארצי לשנת 2021, משרד החינוך פרסם את רשימת 313 מוסדות החינוך של החטיבה העליונה מכל הארץ המצטיינים בתחום הערכי, החברתי והלימודי. בית הספר "אורט רוגוזין" במגדל העמק דורג למצטיין בפעם השלישית ברציפות בקבוצת הדירוג הגבוהה ביותר. שני בתי ספר חט״ב ״יערת העמק״ ומח״ט ״אורט פסגות״ זכו בפרס החינוך המחוזי. שכבת כיתות ח' ״באורט רוגוזין״ אף זכתה במקום השלישי הארצי בתחרות 'ספייסלאב', בתחום החלל מבית "קרן רמון" שהרחיבה את פעילותה במגדל העמק.

כיום אלפים מתושבי העיר עובדים בתעשיית ההייטק. עם זאת, בגלל שעות העבודה הרבות לרבים מתושבי העיר לא נמצא סידור לפעוטות ואלו השתלבו במעונות וגני הקיבוצים בעמק יזרעאל הפתוחים עד חמש אחה״צ, תמורת 2,400-2800 שקל בחודש לילד. כדי לסייע ביוקר המחייה של המשפחות וכמתן מענה להורים וילדי העיר, יזם ברדה מענה יצירתי וייחודי ופתח את גני הילדים בעיר ליום לימודים ארוך עד השעה 17:00 במתכונת קיבוצית, בעלות שאינה למטרת רווח, תמורת 900 שקל בלבד.

"כשמדברים על יוקר המחייה וצפי לעליית מחירי המעונות מדובר כאן על חסכון של למעלה מ- 15,000 שקל בשנה לילד ובסכום כפול כשמדובר על שני ילדים. בזכות איכות מערכת החינוך בעיר והמחירים האטרקטיביים, הופסקה הזליגה למערכת החינוך בקיבוצים הסמוכים והצלחת המודל שפותח במגדל העמק התפרסם בשלטון המקומי ורשויות רבות באו ללמוד אותו ולאמץ אותו בעירם".
עוד דוגמה ל״שרשרת החינוך״ עליה מדבר ברדה: חברת רפאל פועלת לקידום החינוך הטכנולוגי-מדעי עם תלמידות כיתה ט׳ בחטיבת ביניים ׳יערת העמק״ במגדל העמק. במסגרת תוכנית Next Generation – RafalN נפגשות התלמידות עם מדעניות ומהנדסות מוכשרות ונחשפות לעולמות התוכן, כאווירונאוטיקה, חלל וכימיה ולסביבת העבודה היומיומית של כל אחת בתחומה.

לדברי ברדה, "אנחנו אמנם באשכול 4 במדד החברתי כלכלי של העיר, הנובע בעיקר בגלל שיעורים גדולים של עולים חדשים וחרדים (30% ו-כ-15% בהתאמה), אך שיעור האבטלה בעיר מזערי סביב 3.7% בלבד - מה שלא ניתן למצוא ביישובי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בנגב ובגליל, המחזיקים בשיעורי אבטלה דו ספרתיים", מסביר ברדה את הצלחת העיר.

אינטל עולה לעיר

יצרנית השבבים טאואר מחזיקה בשני מפעלים בעיר, פאב ONE ופאב TWO. כשהקימו את פאב TWO בשנת 2001, בקדנציה הראשונה של ברדה, המדינה אישרה 350 מיליון דולר מענק. כיום מעסיק המפעל כ-2,000 עובדים, מהם למעלה מ-700 שהם תושבי העיר, בכל שורות התפקידים מהנדסים ועד עובדי מינהלה. ״אם ״אינטל״ תרצה להתרחב, יש לנו די והותר שטחים זמינים", מציין ברדה, "בימים אלו אנו מקדמים תב"ע להרחבת אזור התעשייה והתוכנית נמצאת בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה״.    

האם אין חשש שמגדל העמק הופכת "עיר של מפעל אחד" - טאוור?

ברדה: ״ממש לא. ״טאוור״ אמנם מעסיקה 2,000 עובדים אבל בסמוך להם קם מפעל ״פלקס״ שמעסיק כמות דומה של עובדים. ״נילית״ מעסיקה כ-600 עובדים כמו מפעל K.L.A ובסך הכל יש למגדל העמק כ-70 מפעלים שמעסקים למעלה מ-10,000 עובדים וחלק מהמפעלים המצליחים מתכננים להרחיב את שטחם ולהגדיל פעילויות״.

האם עסקת הרכישה לא מסכנת את היקף פעילות העובדים המקומיים, בהתייחס למשבר ההייטק?

ברדה: ״אינטל היא מעצמה עולמית שכבר הצהירה על גידול והרחבת הפעילות שלה בארץ. המפעל במגדל העמק הוא ענק, מדובר על כ-50 אלף מ"ר, כמו של מפעל ״פלקס״. הדבר הראשון שעשיתי עם היוודע דבר העסקה - התקשרתי להנהלה לוודא שהעובדים, בהם תושבי מגדל העמק, לא יפגעו.

אציין כי כל המפעלים הפעילים בעיר תורמים לקהילה בצורה כזו או אחרת, מסיוע לקשישים ועד תמיכה בספורט ובמערכת החינוך. קבעתי ״תו תקן חברתי״ שמחייב את כל החברות הפועלות בעיר לתת עדיפות לתושבי העיר בקליטה לעבודה ולקיים פעילות עם ולמען הקהילה: החל במועדוניות לילדים ונוער בסיכון, דרך לימוד במרכזי מצוינות ועד מרכז מיצוי כישורים שמאמץ תלמידים הזקוקים לאבחון ואין להורים שלהם יכולת כלכלית לבצע אבחון וטיפול. למדנו את לקחי הקמת ״אינטל״ בקריית גת בזמנו ועשינו כל מאמץ וכל אשר לאל ידינו כדי להפיק לקחים מניסיונם של אחרים״.

ראש ממשלה בעיר שלו

במכתב אל ראש הממשלה ושרת התחבורה קראו ראשי ערים מהגליל להקמת שדה תעופה בתחומם: "שדה תעופה בינלאומי הוא מגה פרויקט שהצפון זקוק לו כמו אוויר לנשימה. הקמתו דורשת תשתיות היקפיות שיחזקו את כל האזור כגון נתיבי תחבורה ציבורית ואזורי תעשייה ומלונאות. השדה יספק אלפי מקומות תעסוקה ויהווה מנוע כלכלי עצום לספקים ולעסקים שיעניקו שירותים מגוונים: מזון, אבטחה, היסעים, מיחשוב ועוד וגם תניע זוגות ומשפחות צעירות מהמרכז להתיישב בגליל".

חתמת עם ראשי העיר על עצומה התומכת בשדה התעופה אבל השדה בשכנות אליך עשוי להפוך מטרד?

״המכתב מדבר על שדה תעופה בגליל. לגבי החלופה של רמת דוד, הסכמתי, כמו גם התנגדותי, תהיה תלויה בתסקיר השפעה על הסביבה שייתן תמונה השוואתית בין מטרדי הרעש והזיהום של שדה התעופה הצבאי היום לעומת שדה תעופה אזרחי בעתיד. זה אמנם מנוע צמיחה ומנוף פיתוח משמעותי אבל לא בכל מחיר כי טובתם ובריאותם של התושבים חשובה. למיטב ידיעתי ומבדיקה ראשונית כנראה נהיה כמו הישוב שוהם שהנחיתה מעליו ולא ההמראה, כך שהמפגעים אמורים להיות פחותים״.

לאור ניסיונך ותפקידך הרבים, מה עם מודל קודמך, שאול עמור וריצה לכנסת?

״במודל הזה יכולתי להיבחר במספר מערכות בחירות כמועמד מוסכם על ראשי הערים וראשי הסניפים של הליכוד במשבצת גליל עמקים ובמקום ה-18-21 ברשימת הליכוד לכנסת, אך תמיד העדפתי את מפעל חיי - מגדל העמק. קח לדוגמא את זאב ביילסקי ראש העיר המצליח של רעננה אחרי קדנציה בכנסת חזר והתמודד בעירו, באומרו שאין מה להשוות בין התפקידים. אחרי הכל ראש עיר הוא ראש ממשלה קטן בעיר שלו״.