"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עליית מחירי החלב – פיקוח לא מפוכח

פסיקת בג"ץ שמחירי מוצרי החלב שבפיקוח יעלו מהווה מכה קשה לשר האוצר כחלון, שהתחייב להוריד את יוקר המחיה • עשרות מיליוני שקלים יגולגלו אל הצרכנים • פרשנות

,עודכן
צילום ארכיון: יהושע יוסף // צילום ארכיון: יהושע יוסף

בישראל 2019 המדינה עדיין מפקחת על מחירי מוצרים, מה שמביא אותנו לאבסורד שלפיובג"ץ דן במחיר החלב לצרכן. נזכיר - תחילת הפרשה היא בעליית מחיר המטרה, המחיר שקובעת מועצת החלב המורכבת מהיצרנים. המחלבות דרשו, בצדק, שמחירי החלב ומוצריו שבפיקוח יעלו בהתאם. אך הדרישה הזו לא התאימה לשר האוצר משה כחלון, שמחויב להוריד את יוקר המחיה.

לשר כחלון אין בעיה לעשות זאת גם באופן מלאכותי, ולכן לראשונה בהיסטוריה הוא סירב לחתום על צו העלאת המחירים, שעד כה היה עניין פרוצדורלי לחלוטין. נציגיו של השר בוועדת הכספים, ח"כ רועי פולקמן וח"כ מירב בן־ארי, אמרו שהשר יחתום אחרי ששר החקלאות יחתום. שר החקלאות הבין שאין לו ברירה כי מדובר בהליך מתבקש.

אלא שאז שר האוצר החל למסמס את העניין ודבק בסירובו לחתום. תנובה הייתה הראשונה שהרימה את הכפפה והגישה בג"ץ נגד השר כחלון, בדרישה ל"צו עשה" להעלות את המחירים. בכל ההליך הזה, שנמשך חודשים ארוכים, המחלבות ספגו הפסדים על מוצרי החלב שבפיקוח, שלא יכלו לייקר בהתאם להתייקרות החלב הגולמי. לכן הן העלו את מוצרי החלב שאינם בפיקוח, כדי לפצות עצמן על ההפסדים.

אם הייתי צריך להמר כמה כסף שילמו האזרחים על ההליך הזה, הייתי מהמר על לא מעט עשרות מיליוני שקלים: שעות דיונים של ועדות הכנסת, הכנת ניירות עמדה על ידי פקידים וכלכלנים באוצר ובמשרד החקלאות והפרקליטות שהיתה צריכה להגן עליהם, דיונים בבתי המשפט ועוד. מנגד, המחלבות הוציאו כספים בגין דיונים משפטיים.

ספג מכה לא פשוטה. משה כחלון // צילום: יוסי זליגר

וכל זאת בשם ה"חיסכון" לאזרח, שרק שילם יותר עוד לפני החלת הייקור הזה שבג"ץ אישר. וכדי לשים דברים בפרופורציות - מדובר בייקור סמלי. 4 אגורות במחיר גביע אשל, 17 אגורות במחיר שקית חלב, 4 אגורות במחיר קרטון חלב, 15 אגורות במחיר גביע גבינה לבנה... זהו! חישוב מקסימלי למשפחה שתזונתה מתבססת על מוצרי החלב שבפיקוח יראה שמדובר ב־10 שקלים בחודש.

אבל אין משפחות כאלה. מהסובסידיה הזו נהנים בעיקר מוסדות ובתי קפה המציעים הפוך ב־12 שקלים, על בסיס חלב במחיר מפוקח. אבל ייקור הוא ייקור וכותרת היא כותרת, ולא צריך יותר מכמה אגורות כדי לייצר אותה. כצרכנים אנחנו אמורים לחשוד במי שנלחם על המחיר בשבילנו, ולהעריך את התחרות ואת מי שפועל כדי לאפשר אותה.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר