"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הגירעון ממשיך לגדול: עמד ביוני על 3.9%

הגירעון הממשלתי גדל בכ-14 מיליארד שקלים ביחס לתקרת הגירעון המותרת בחוק • הוצאות הממשלה עלו, ואילו הכנסות המדינה ירדו לעומת יוני אשתקד

,עודכן
גירעון ממשלתי ששובר שיאים. כחלון

הגירעון הממשלתיממשיך לתפוח, ובמחצית הראשונה של 2019 הגירעון בתקציב המדינה במונחים שנתיים זינק לשיעור של 3.9%, הגבוה ביותר מזה שנים רבות, לעומת גירעון של 2.9% בחודש דצמבר 2018, ויעד גירעון מוצהר של 2.9% לכול שנת 2019 – מדובר בחריגה של אחוז אחד.

בשקלים, הגירעון הממשלתי תפח במחצית הראשונה של השנה לסכום שיא של 54 מיליארד שקלים, חריגה של 14.2 מיליארד שקלים ביחס לתקרת הגירעון המותרת בחוק בסך 40.2 מיליארד שקלים בלבד, כך עולה מנתונים שפרסם החשב הכללי במשרד האוצר. כדרכם בקודש, משרד האוצר פרסם את הודעת הגירעון ביום חמישי, כשלמחרת, יום שישי, אין עיתונות כלכלית, אבל לשם שינוי, הודעת הגירעון מתפרסמת בצהרי היום, בשעה 13:51, ולא בשעות הלילה המאוחרות.

הנתונים הם לא מעודדים:הגירעון בתקציב המדינה בחודש יוני השנה גדל בעוד 6.8 מיליארד שקלים, ב-1.3 מיליארד שקלים יותר מ-5.5 מיליארד שקלים, הגירעון שנרשם ביוני 2018. במחצית הראשונה השנה, הגירעון המצטבר בתקציב זינק פי 2.8 יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2018 והסתכם ב-21.9 מיליארד שקלים, לעומת גירעון בסך 7.8 מיליארד שקלים בלבד במחצית הראשונה ב-2018. וזה עדיין לא כולל 2.5 מיליארד שקלים שיעלו לנו הבחירות החוזרות לכנסת ה-22.

מחפשים סיבות לגירעון הממשלתי התופח?בפעם הראשונה אי אפשר להאשים את תקציב הביטחון. הוצאות הביטחון גדלו בשיעור סביר של 1.7%, לפני הזרמה של עוד מיליארד שקלים למכשול הקרקעי בגבול עזה. מנגד, ההוצאות האזרחיות זינקו ב-19%, באשמת שתי מערכות בחירות, כל אחת עולה 2.5 מיליארד שקלים. סיבה מרכזית נוספת שמספק החשב הכללי לגירעון התופח: הכנסות המדינה ממסים הסתכמו במחצית הראשונה ב-158.1 מיליארד שקלים בלבד, אפס גידול ביחס למחצית המקבילה ב-2018. סך ההכנסות הישירות (מס הכנסה, מסי נדל"ן ועוד) צנחו מטה בשיעור של 4.9% והסתכמו רק ב-84.6 מיליארד שקלים. ההכנסות ממסים עקיפים צללו מטה בשיעור של 7.4% והסתכמו רק ב-70 מיליארד שקלים. בחודש יוני לבדו, ההכנסות ממסים נפלו מטה בשיעור של 5.8% והסתכמו ב-23 מיליארד שקלים בלבד.

נוכח התעצמות הגירעון בתקציב המדינה, בכחול לבן תקפו את המדיניות הכלכלית של נתניהו: "מה שנשאר מ'מר ביטחון' ראינו גם הבוקר באשקלון כשנפגשנו עם תושבים שחיים שנים בצל הסבבים. עכשיו אנחנו רואים מה נשאר מ'מר כלכלה'".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר