"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הגירעון תופח, הוצאות הממשלה עולות: נחשף דו"ח החשב הכללי

הגירעון התקציבי ב-2018 עמד על 38.6 מיליארד שקלים, כ-3% מהתוצר • החוב הציבורי לראשונה מזה עשור במגמת עלייה • לא ברור כיצד תפח הגירעון תוך חצי שנה בלבד ל-54 מיליארד

,עודכן
רה"מ נתניהו ושר האוצר משה כחלון (ארכיון) // צילום: קונטקט

אתגרי הממשלה הבאה:הדו"ח הכספי המסכם לשנת 2018, שפורסם היום (שלישי) על ידי החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו, חושף לא מעט נתונים מדאיגים. מעיקריו: הגירעון הממשלתי תופח, ההכנסות ממסים יורדות, הוצאות הממשלה עולות, החוב ביחס לתוצר גדל וההכנסות מתמלוגים עולות אבל פחות מהמתוכנן.

חשוב להדגיש שהכתובת הייתה על הקיר: כבר בחודש דצמבר האחרון היו כל העדויות המפלילות על הגירעון הממשלתי התופח, כאשר הוצאות הממשלה חרגו מ-30% מהתוצר וההכנסות ממסים נפלו מטה מתחת ל-20% (19.6%), שפל שלא זכור כמותו מזה שנים רבות. אבל בדו"ח המסכם ל-2018, שמתפרסם היום, כתוב שהגירעון התקציבי ב-2018 היה בדיוק 2.9% תוצר (38.7 מיליארד שקלים) – חריגה קטנה של 200 מיליון שקלים בלבד מהמותר. הדו"ח מתפרסם במחצית 2019, ואין בו הסברים איך תפח הגירעון התקציבי מ-2.9% בדצמבר 2018 ל-3.8% ביוני 2019, כלומר מ-38.7 מיליארד שקלים ל-54 מיליארד שקלים.

דיון הממשלה על הקיצוץ הרוחבי (ארכיון)

במבט רב שנתי, ניתן להבין שהמצב 'לא כל כך נורא', שכן כבר היו שנים עם גירעונות גרועים יותר: ב- 2012 הגרעון עמד על 3.9%, ב- 2009 - על 4.9%. עם זאת בשנים 2014-2017 הגירעון התקציבי היה בין 1.9% ל-2.1% בלבד לשנה.

העדויות לבעיה בגירעון, כאמור, עלו על פני השטח כבר ב-2018. ההכנסות ממסים בממוצע כאחוז מהתוצר ירדו מ-26.4% ל25.5%, ובחודש דצמבר צללו מטה ל-19.6%. מנגד, הוצאות הממשלה צמחו מ-27.1% ל-28.5%. דווקא מ-2009 הוצאות מערכת הביטחון כאחוז מתקציב המדינה ירדו מ-22.6% ל-19.6% , מלבד בקיץ 2015 בזמן מבצע 'צוק איתן', בו הוצאות הביטחון נסקו מעלה ל-21.6%.

תקציב הביטחון השקלי מנגד, גדל באותן השנים והגיע ל-64.7 מיליארד שקלים ב-2018. הוצאות הריבית כאחוז מהתקציב ירדו מ-11.5% ל-8.2% בלבד בהתאמה. 12 מיליארד שקלים שנחסכו בתשלומי ריבית הופנו להוצאות המשרדים האזרחיים ולמימון תוכניות נטו.

2018: שנת תפנית שלילית ביחס החוב בתוצר

ב-2018 לראשונה הייתה תפנית שלילית ביחס החוב בתוצר: החוב הציבורי הכולל כאחוז מהתוצר עלה מ-60.5% ל-61%, ולפי בנק ישראל הוא בדרכו חזרה מעלה בכיוון של 65%, לאחר שמאז 2009 ועד 2017 החוב הציבורי הכולל ירד מ-74.6% ל-60.5%. החוב הממשלתי כאחוז מהתוצר עלה מ-58.8% ל-59.4%, וכעת צפוי לחצות חזרה מעלה מעל לרף 60% - לאחר שמאז 2009 ועד 2017 החוב הממשלתי ירד מ-73.1% ל-58.8%. בשקלים החוב הממשלתי גדל ב-5.5% ב-2018 ועמד על 788.3 מיליארד שקלים, לעומת 747.1 מיליארד שקלים ב-2017. החוב הממשלתי במטבע חוץ [מט"ח] הסתכם ב-113.7 מיליארד שקלים, והחוב המקומי הסחיר עמד על 433.7 מיליארד שקלים.

ההכנסות מתמלוגים עולות אבל פחות מהמתוכנן

ההכנסות מתמלוגים ב-2018 גדלו ב-316 מיליון שקלים והסתכמו ב-2.18 מיליארד שקלים: משרד האנרגיה – 871 מיליון שקלים, רשות מקרקעי ישראל – 361 מיליון שקלים, משרד הכלכלה 279 מיליון שקלים, משרד התחבורה – 243 מיליון שקלים ומשרד הביטחון רק 57 מיליון שקלים.

ההכנסות מתמלוגים בפילוח לפי תחומי פעילות כלכלית: גז ונפט – 860 מיליון שקלים, אשלג – 462 מיליון שקלים, חצץ וחול – 361 מיליון שקלים, תחבורה ציבורית – 243 מיליון שקלים.

הכנסות הממשלה ממאגר הגז משדה תמר, עם זאת, פחות "מרשימות" מהצפוי: 857 מיליון שקלים ב-2018, לעומת 778 מיליון שקלים ב-2017 – גידול של 79 מיליון שקלים בלבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר