"הקופה הציבורית צפויה להרוויח עשרות מיליוני שקלים בשנה מפתיחת תחרות בתחום המלט", כך אומר אייל הכט, מנכ"ל יבואנית המלט סימנט.
ההצהרה של הכט מגיעה על רקע הודעת החברה אתמול, כי תחל לייבא לישראל "מלט סיגים", המיועד בעיקר לפרויקטי תשתיות, לרבות גשרים, נמלים, רכבות תחתיות ויציקות גדולות אחרות. היבוא מתאפשר לאחר שסימנט קיבלה ממכון התקנים תו תקן למלט, שאותו תרכוש ממפעלים ביוון.
בסימנט אומרים כי בכוונת החברה לייבא ארצה כ-100,000 טונות מלט סיגים בשנה. מדובר בפעם הראשונה שמלט הסיגים, הנחשב לאיכותי והידידותי ביותר לסביבה, מיובא לארץ. היקף שוק מלט הסיגים בישראל נאמד בכ-400-300 אלף טונות בשנה, כאשר הגידול בביקושים למלט זה רושם עלייה של 10%-5% מדי שנה. הצפי הוא שהמשך תנופת פיתוח התשתיות בישראל בשנים הבאות יביא לגידול משמעותי נוסף בביקושים למלט מסוג זה.
לפי סימנט, מאז פתיחת שוק המלט לתחרות לפני כ-4 שנים, ירדו מחירי המלט האפור בישראל בשיעורים של ,30%-20%כאשר מספר השחקנים בתחום המלט בישראל זינק משניים לכעשרה. בסימנט מקווים כי תופעה מעודדת זו תועתק גם בנוגע למלט הסיגים. "מלט הסיגים נחשב למלט איכותי במיוחד, ולכן הוא נמכר בישראל במחירים גבוהים של כ325- שקלים לטונה", אומר מנכ"ל סימנט הכט. "משרדי הממשלה, החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות הם הצרכנים הגדולים ביותר של מלט הסיגים, כך שהקופה הציבורית צפויה להרוויח עשרות מיליוני שקלים בשנה מפתיחת תחרות גם בתחום זה".
יוזכר שלאחרונה נודע שהממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה שוקל מחדש חיוב היטל היצף על יבוא מלט, כפי שפורסם ב"ישראל היום" ב20- באוגוסט .2019זה קרה לאחר ששר הכלכלה, אלי כהן, שקל את העניין והחליט להטיל שיעור מכס סמלי כדי לאפשר את הגדלת התחרות בתחום, שהיה אחד המונופולים היציבים מאז קום המדינה.
אינטרס חיוני למדינה
מדובר בחלק ממאבק רעיוני המתנהל בין מי ששמים את הצרכנים במרכז לבין מי ששמים את היצרנים במרכז. במדינות חופשיות בעולם עברו לתפיסה שלפיה מקדמים תחרות כדי שהצרכנים ייהנו, ובמקביל תומכים ישירות ביצרנים לפי אינטרסים חיוניים של כל מדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו