"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

במקום הליך פלילי: 283 חייבי מס שילמו כופר לרשות המיסים

רשות המסים פרסמה את החלטות ועדת הכופר ל־2017 • בין החייבים: בעלי דירות שהעלימו הכנסות והמעורבים בפרשת הבנק השוויצרי UBS

,עודכן
חייבי מס שילמו כופר לרשות // צילום ארכיון: יהושע יוסף

פרופסור לרפואה, פנסיונרית, גמלאים, שכירים, משכירי דירות, תושבי חוץ ושמונה אנשים מפרשת חשבונות הבנק השוויצרי UBS, הם חלק מקבוצה של חייבים שנתפסו ברשת של רשות המסים על העלמות מס, והגיעו בסופו של הליך לתשלומי כופר, במקום הרשעה פלילית שעלולה להסתייםגם במאסר.

תשלומי הכופר הם בנוסף לתשלום המסים המחויבים בחוק. קובץ החלטות הכופר כולל 283 החלטות, 114 מתוכן בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ו־169 החלטות בתיקי מכס ומע"מ.

לפי חוקי המס, אחת הדרכים לסיום תיקי חקירה בחשד לעבירות מס הוא הליך הכופר כחלופה להליך הפלילי. לצורך כך יש ברשות ועדות כופר הדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, וועדות כופר הדנות בנושאי מע"מ, מכס ומס קנייה.

הפרסום כולל רק את בקשות הכופר שהתקבלו, ולגביהן מופיעים שמותיהם של החשודים ומקצועותיהם, סעיף העבירה, סכום העבירה, שנות המס הרלוונטיות לתביעה, החלטת הוועדהותמצית נימוקיה.

מטופלות באופן שונה

בקשות הכופר מטופלות בוועדות שונות ובאופן שונה, מכיוון שהחוק מתייחס אחרת לכל אחד מסוגי המס. כך למשל, בתיקי מס הכנסה מושם דגש בדיוני הכופר על סכום המחזור שלא דווח, ואילו בתיקי מע"מ ההתייחסות היא לסכום המס ולא לסכום המחזור.

בין ההחלטות שפורסמו ניתן, למשל, המקרה של שמונה תיקים של אי דיווח מפרשת חשבונות בנק UBS בשווייץ. כזכור, לרשות המסים הגיעו רשימות של בעלי חשבונות ישראלים בבנק בשווייץ ונוהלה חקירה רחבה שבסיומה הוגשו כתבי אישום רבים נגד שורת חשודים באי דיווח על חשבונות ועל הכנסות ונכסים בחו"ל. בשנת 2017 הסתיימו כאמור שמונה מתוכם בתשלום כופר, במקום בפתיחת הליך פלילי.

ב־49 מקרים מדובר בהשמטת הכנסות משכר דירה. ב־17 תיקים מדובר בהעלמת עסקאות בתחום הבניין והקבלנות. 11 תיקים על שימוש בחשבוניות פיקטיביות, ותיק שבו ניתנה החלטת כופרבעניינו של פרופסורמכהן באוניברסיטה, בגין אי דיווח על הכנסות בחו"ל בין השנים 2016־2019 בסכום כולל של 224,000 שקלים. הפרופסור ניאות לשלם כופר של 70,000 שקלים.

סכום הכופר הגבוה ביותר עומד על 2,154,922 שקלים והוא הוטל על חברה ובעליה מאזור המרכז העוסקים ביבוא טלפונים סלולריים. הכופר הוטל בגין הצהרה כוזבת למכס והנמכת מחירים ביבוא של טלפונים סלולריים.

לפי רשות המסים, לשם גיבוש שיקול הדעת המנהלי בהטלת כופר, נשקלים בין השאר חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין, הסרת המחדל, אם מדובר בעבירה של מייצג במסגרת מילוי תפקידו, אם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות, הצורך בהרתעה באותו ענף, קיום עבירות לפי חוקים אחרים מעבר לעבירות לפי דיני המס ועוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר