הבחירות הצפויות מביאות עימן יום שבתון נוסף, דבר שגורם לעסקים הקטנים והבינוניים להילחם על כך שלא יתקיים. היום (רביעי) יתכנסו ראשי ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים לדיון חירום בכנסת, בדרישה לבטל את יום השבתון שצפוי להתקיים במארס הקרוב. מדובר ביום שבתון רביעי במשק בתוך פחות משנה - מערכת הבחירות לרשויות המקומיות ו־3 מערכות בחירות כלליות.
במסגרת הכינוס, ביוזמת להב, בשיתוף ח"כ קרן ברק, (הליכוד), יוצג דו"ח שהכין ד"ר רובי נתנזון, הכלכלן של ארגון העסקים הקטנים והעצמאיים "להב", ועל פיו הנזק שייגרם לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים מוערך ב־3-2.5 מיליארד שקלים. בעקבות הנתונים, ארגוני המעסיקים השונים מאוחדים בדעתם כי יש לבטל את יום השבתון בבחירות הקרובות, בהתאם להצעת חוק בנושא שהגישו לאחרונה ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) ועודד פורר (ישראל ביתנו).
יש לציין כי שינוי חוק היסוד דורש תמיכה של 61 ח"כים - תרחיש בעל היתכנות נמוכה. "מאות אלפי בעלי עסקים קטנים ובינוניים לא צריכים לשלם על מחדלי הפוליטיקאים", אמר בתחילת השבוע נשיא התאחדות התעשיינים היוצא, שרגא ברוש. רועי כהן, נשיא "להב", הוסיף: "יום שבתון נוסף עלול להביא אפילו לסגירתם של עסקים קטנים המצויים בקשיים".
מנכ"לית ועדת הבחירות הביעה את התנגדותה לביטול יום השבתון, משום שלטענתה צעד זה יפגע ביכולת לגייס עובדים ביום הבחירות לוועדות הקלפי. בבחירות האחרונות עלה תקציב ועדת הבחירות ב־12% ועמד על כ־320 מיליון שקלים, ולקראת הבחירות הקרובות יעלה התקציב שיוקצה למפלגות בכ־50% ביחס לבחירות הקודמות, ויעמוד על 240 מיליון שקלים, כ־2 מיליון שקלים לכל מנדט.
שמואל ואזנה, מנכ"ל חברת Poliphone העוסקת בניהול קמפיינים של בחירות, טוען כי מנגנון הבחירות לא יכול להתקיים ללא שבתון. "רוב העובדים ביום הבחירות הם עובדים בתשלום, ואם לא יהיה יום שבתון - ועדת הבחירות והמפלגות יתקשו למצוא עובדים נוספים ליום הזה". לדבריו, מספר העובדים ביום הבחירות נאמד ב־100 אלף איש. "צריך גם להותיר על כנו את התשלום הכפול, כי אם ישלמו לעובדי הבחירות כמו ביום עבודה רגיל, יתקשו לגייס עובדים", מסכם ואזנה.