כחלון פותח את הברז: 20 מיליארד שקלים יתווספו לתקציב הקורונה
שר האוצר היוצא יגדיל את התקציב הממשלתי למאבק ב"קורונה הכלכלית" ל-100 מיליארד שקלים • בתכנית: מענקים לחזרה לתעסוקה, סיוע לעסקים שלא ישובו לפעילות בקרוב והלוואות לעצמאים בערבות מדינה • ההשלכות: עלייה חדה בגירעון, שתהיה כאב הראש ככל הנראה של השר כ"ץ
ימים ספורים לפני תום כהונתו, שר האוצר משה כחלון פותח את כל הברזים, מוסיף עוד 20 מיליארד שקלים לתקציב לצמצום נזקי הקורונה, ומסתכן בהעלאה משמעותית של הגירעון.
ביום שישי בלילה הודיע משרד האוצר על הגדלת ההוצאות הממשלתית להתמודדות עם הקורונה לכ-100 מיליארד שקלים. זאת, לעומת 80 מיליארד שקלים בתוכנית המקורית. יודגש כי בפועל קצב הוצאת הכספים עדיין איטי מדי, ועד כה הוצאו רק כעשרה מיליארד שקלים להתמודדות עם "הקורונה הכלכלית".
משרד האוצר הפיץ תזכיר חקיקה לצורך הרחבת התכנית בהיקף של 15.6 מיליארד שקלים, מהם 14 מיליארד שקלים תקציביים. לצורך הרחבת התכנית יתוקן חוק יסוד: משק המדינה, כך שהממשלה תהיה רשאית להוציא 14 מיליארד שקלים נוספים מעבר למותר היום בחוק.
6 מיליארד לעידוד התעסוקה
הגדלת התכנית כוללת תכנית לעידוד התעסוקה – תכנית חדשה בהיקף של 6 מיליארד שקלים שתכלול מענקים שתכליתם חזרה מהירה לתעסוקה, על מנת להפחית את שיעור האבטלה הצפוי. כמו כן התכנית החדשה תעניק סיוע לעסקים הפועלים בענפים עם סיכון גבוה במיוחד, וסיוע לענפים שלא ישובו לפעילות סדירה בתקופה הקרובה בשל מאפייניהם הייחודיים. בין השאר, תוקם קרן הלוואות ייעודיות בערבות מדינה בהיקף של 4 מיליארד שקלים.
צילום: קונטקט
עוד תענה התכנית למצוקה התקציבית במשרדי הממשלה, בשל ההתאמות הנדרשות בהתאם להנחיות משרד הבריאות לחיים ב"שגרת קורונה". בנוסף מתוכננים השקעה בהון אנושי הנדרש לשוק העבודה, ותגבור הכשרות מקצועיות, תהליכי השמה ואבחון תעסוקתי לצורך מובטלי הקורונה.
כמו כן תתוקצב תכנית להאצת המשק, שכוללת האצת חיבור לתשתיות סיבים אופטיים, קידום תכנון וביצוע פרויקטים בתחום התשתיות, הרחבת תכנית הדיגיטציה - בין היתר לצורך שיפור שירותים ציבוריים לאזרח וייעול עבודת הממשלה באמצעות הקמת תשתיות טכנולוגיות. עוד יתוקצבו שיפור שירותי הבריאות המקוונים לאזרח, מענה לצרכי חברות עתירות טכנולוגיה וקרן מענקים לעסקים קטנים שישדרגו מסופי תשלום לאמצעי תשלום מתקדמים בטכנולוגיית EMV.
כאב הראש של השר כ"ץ
20 מיליארד השקלים שנוספו לתקציב הקורונה יהיו ללא ללא מקורות מימון: 14 מיליארד שקלים במזומן מתקציב המדינה, שגדל מ-50 מיליארד שקלים ל-64 מיליארד שקלים, ועוד 6 מיליארד שקלים לקרן הלוואות לעסקים בערבות מדינה, שגדל מ-8 מיליארד שקלים ל-14 מיליארד שקלים.
זה יהפוך ל"כאב הראש" של שר האוצר המיועד, ישראל כץ: הגירעון כעת בתקציב 2020 - שנקבע ל-2.9 אחוזי תוצר - צמח ל-3.7 אחוז מסך התוצר, ערב התפרצות משבר הקורונה, והוא צפוי לזנק ב-2020 לשיעור שיא של 11 אחוזים מהתוצר. בכסף, הגירעון בכל 2020 צפוי לזנק ל-140 מיליארד שקלים.
נכון להיום אין עדיין מקורות מימון לתקציב הקורונה, שנשען בעיקר על הגדלת החובות, יחס החוב לתוצר, הגדלת הגירעון - וגלגול הגזירות והקיצוצים לתקציב המדינה לשנת 2021. כמו כן אין עדיין לוחות זמנים לאישור התקציב הדו שנתי 2020-2021.
מאז פרסום התכנית ועד היום התעדכנו סעיפי התכנית בהתאם לצרכי המשק והורחבו גם היקפי הסיוע שניתנו במסגרתה, בין היתר, באמצעות מינוף תקציבי המדינה בתכנית לטובת כספי אשראי נוספים לעסקים. כך, הורחבה התכנית במרכיבים הבאים: קרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים גדלה מ-8 מיליארד שקלים ל- 14 מיליארד שקלים בשל הגעה למיצוי; כלי מימון לחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקלים; מתן ערבות מדינה לביטוח אשראי ספקים בהיקף של 750 מיליון דולרים. בתוספת רכיבים אלו מסתכמת התוכנית בכ-100 מיליארד שקלים.
