"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשל הקורונה: גרעון עצום בתקציב

בחודש מאי בלבד נרשם גרעון שיא של 17.9 מיליארד שקלים • הכנסות המדינה צנחו מטה ב-23.1% • תקציב המאבק בקורונה: מאה מיליארד שקלים

,עודכן
שקלים אילוסטרציה // צילום: Gettyimages // שקלים אילוסטרציה // צילום: Gettyimages

בחודש מאי לבדו משרד האוצר רשם גירעון שיא לחודש אחד בסך 17.9 מיליארד שקלים. במונחי תוצר הגירעון השנתי, במהלך 12 החודשים האחרונים, זינק מעלה ב-1.2% תוצר והגיע לשיא של 6% תוצר. בתרגום לשקלים מדובר בגירעון שיא של יותר מ-83 מיליארד שקלים.

באורח פלא הגירעון השנתי חופף את תקציב הוצאות שהממשלה התחייבה למאבק בקורונה, לפני שתקציב הקורונה גדל ל-100 מיליארד שקלים. כך עולה מנתונים שפרסם משרד האוצר. בהמשך למסורת שהנהיג מנכ"ל האוצר היוצר, שי באב"ד, הודעת הגירעון התפרסמה סביב השעה שבע בערב, כאשר עיתוני הכלכלה כבר סגורים.

הגירעון המצטבר מתחילת 2020 זינק לשיא של 46.2 מיליארד שקלים, פי שלושה יותר מהגירעון בתקציב שנרשם בחמשת החודשים המקבילים בשנת 2019.יודגש כי אנחנו נמצאים עדיין בחמשת החודשים הראשונים של 2020, כאשר בנק ישראל מעריך כי הגירעון הכולל בכל 2020 יזנק לשיא כל הזמנים בסך של יותר מ-11% תוצר שהם יותר מ-150 מיליארד שקלים.

באורח פלא, הגירעון השנתי חופף את התחייבות הממשלה ומשרד האוצר להוציא בסך 80 מיליארד שקלים במאבק בנגיף הקורונה. וזה עוד לפני החלטת שר האוצר, ישראל כץ, להגדיל את ההוצאה על הקורונה בעוד 20 מיליארד שקלים, לסכום כולל של 100 מיליארד שקלים.

לפי הנתונים, מכיוון שההוצאה על הקורונה אושרה ללא מקורות מימון וללא מקורות בתקציב המדינה - וזה מחייב את החשב הכללי לקחת הלוואות בארץ ובחו"ל כדי לממן את ההוצאה על הקורונה: גיוס הון מקומי בחודש מאי החיה בסכום שיא של 18.2 מיליארד שקלים. גיוס הון בחו"ל בהנפקות אג"ח בחודש מאי היה בסך 19.9 מיליארד שקלים. תקבולי הנפקות נוספות בגין משבר הקורונה היה בסכום של 19 מיליארד שקלים.

הוצאות הממשלה בחודש מאי היו בסך 40.6 מיליארד שקלים, ומזה 37.2 מיליארד שקלים הוצאות הממשלה, ומזה 31.3 מיליארד שקלים על ידי המשרדים האזרחיים, ו-5.9 מיליארד שקלים של מערכת הביטחון. מתחילת 2020 הוצאות הממשלה תפחו לסך של 172,5 מיליארד שקלים, , ומזה משרדי הממשלה 149.2 מיליארד שקלים, ומזה 12.3 מיליארד שקלים הוצאות המיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה.

בגביית מסים, בחודש מאי, בעקבות משבר הקורונה, יש מפולת לאורך כל החזית, מעבר לצפי בתחילת המשבר. סך כל הכנסות המדינה צנחו מטה ב-23.1,.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר