הפרק בדו"ח מבקר המדינה שעוסק ב"מעורבות חברות זרות בהקמה ובהפעלה של מיזמי תשתית לאומית חיונית" הוא אולי אחד המורכבים והבלתי נעימים שהיו למשרד המבקר. יש בהחלט למבקר מה להאיר בתחום, אך ניכר שהוא מודע לכך שחלק מהביקורת החיונית מושמעת באמירות כלליות – לא נגד גורם מסוים; כמעט כמו ביקורת מזג האוויר הלא ידידותי באוגוסט.
"להשקעות של חברות זרות ומעורבותן במשק הישראלי עלולות להיות גם השלכות שליליות. השלכות אלו עלולות לבוא לידי ביטוי בפרט במקרה של חברות שהשליטה בהן היא של גורמים שלהם אינטרסים שאינם מתיישבים עם האינטרסים הישראלי", קובע המבקר בצדק רב.
עוד בנושא:
במקרה של הסלמה ביטחונית: מיליוני אזרחים בישראל ללא מיגון מתאים
ליקויים ברכש התותח העתידי של צה"ל
השב"כ לא התעדכן, בניית מעון רה"מ נעצרה
המבקר מוסיף ומתאר את הסיכונים האסטרטגיים והסיכונים הנוספים שמדינה נוטלת, עם קבלת הצעה ממדינה אחרת לבצע בעבורה מיזמים של תשתיות. הביקורת המעשית מאוד של המבקר היא על היעדר מנגנון בדיקה מקצועי שיכלול גורמים ביטחוניים ואחרים שיבחנו את הצעות שיתופי הפעולה הללו. אלא שבינתיים בשנה שעברה הוקם מנגנון כזה, באיחור ובלחץ אמריקני, אבל הוקם.
המבקר נמנע מלהיכנס לפרטים ולהזכיר מפורשות את הפרויקטים שביצעו הסינים בישראל והמיזמים שהם עוד עשויים, או עלולים לבצע. מצד אחד הם מתחרים ראויים מאוד, גם בגלל המחיר, אבל לא רק. הסינים מציעים לא פעם ביצוע בפרק זמן מהיר ביותר; הם יודעים להציג ניסיון רב בביצוע מיזמים של תשתיות; הם לא תלויים בכוח אדם זר, הם מביאים בעצמם את העובדים; הם יודעים להתקפל ולעזוב עם כל העובדים בסוף המיזם והם גם מציעים מחיר נמוך. צריך לראות את המכלול הזה כדי להבין למה קשה לסרב להם. יחד עם זאת, ארה"ב, ידידתנו הגדולה בעולם, נמצאת בסוג של מלחמה מולם.
אתר עבודות הקו האדום של הרכבת הקלה ברמת גן // צילום: משה שי
ואם לא די בכך, המלחמה הזו נוגעת לנו מאוד, גם בלי קשר לארה"ב. לאחרונה סין מתקרבת לאיראן, תוך התעלמות מכוונת מהחרם האמריקאי. סין ואיראן ישתפו פעולה גם בתחומי צבא וגם בתחומי תשתיות אסטרטגיות – בשני המקרים שיתוף הפעולה הזה יקשה על ישראל במשחק השח המורכב מול איראן. ארה"ב הביעה אי שביעות רצון מהקרבה שלנו לסינים ובמיוחד בתקופה הזו, בה אנחנו משלמים מחיר יקר מאוד על המדיניות הסינית שהביאה לאובדן שליטה על מגפת הקורונה, ניתן להבין את ארה"ב.
לא בכדי המבקר לא מזכיר את הפרטים ולא נכנס להמלצות גורפות, מעבר לחשיבות בחינה מקצועית ומעמיקה של המיזמים המשותפים עם "מדינות זרות". ברור שמדובר בצורך במדיניות חכמה ושקולה שתשקלל את הסוכריה הכלכלית שהסינים מציעים יחד עם שיקולים ביטחוניים ואסטרטגיים ארוכי טווח.