"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השב"כ לא התעדכן, בניית מעון רה"מ נעצרה

דו"ח מבקר המדינה חושף רצף תקלות שהביאו לעצירת פרויקט "אלמוג", לאחר שכבר החלה בנייתו • תוואי הרכבת הקלה ורבי קומות הובילו לליקויי אבטחה

,עודכן
צילום: אלון איזנמן, ויקיפדיה // בעלות של 600 מיליון שקל. פרויקט אלמוג

דוח מבקר המדינה שפורסם היום (שני) חושף מחדלים בכל הנוגע לפרויקט בניית מעון ראש ממשלה חדש לישראל – פרויקט אלמוג המתוכנן מאז 1995 ועלותו מוערכת בכ-600 מיליון שקל, והובילו לעצירתו לאחר תחילת הבנייה.

על הקמת המבנה בקרית הממשלה בירושלים, המליצו גורמים רבים, לפני שנים רבות, כדי להחליף את המשרד הישן והמתפורר במתקן מכובד ומודרני. בנוסף, הקמת מבנה מאוחד, שיכלול את המשרד ואת הבית הרשמי – שבעצמו מיושן ודורש עבודות תחזוקה רבות – נועדה לחסוך את הנסיעות הרבות בינו ובין המשרד, וכך לחסוך הוצאות אבטחה רבות.

עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה ב-2009 ביטל ראש הממשלה נתניהו את החלטת קודמו, אהוד אולמרט, אך בשנת 2014 חידש נתניהו את תהליך הקמת המבנה החדש שתוכנן וכבר החל להיבנות, בפינת הרחובות יצחק רבין והנשיא השישי, מול משרד החוץ והסינמה סיטי. הליכי התכנון והבנייה, שבחלקם כללו מרכיבים סודיים מטעמי ביטחון ומערכים לשעת חירום, כללו את המטה לביטחון לאומי, שב"כ והחשב הכללי במשרד האוצר, האחראי על ניהול הנכסים הממשלתיים. כדי לזרז את התהליך, הפרויקט אף הועבר לטיפול "הוועדה להסרת חסמים" ומונה לו "יועץ רציפות תפקודית".

איחור של שלוש שנים בגילוי ליקויי האבטחה

למרות זאת, שש שנים לאחר חידוש העבודה ועל אף החלטת קבינט מ-2016 לסיים את הבנייה בתוך שנתיים וחצי, העבודות נתקעו באמצע. לתקלה העיקרית אחראי שב"כ, ששכח להתעדכן בשינויים המשמעותיים באזור בו אמור להיבנות המבנה החדש. דרישות הביטחון המקוריות נכתבו בשנת 2007 ולפיהן התקדם התכנון גם בשנים 2015 והלאה. רק ב-2018 שב"כ גילה שליד "פרויקט אלמוג" אמור לעבור קו של הרכבת הקלה וצפויים לקום מגדלי משרדים רבי קומות, שישקיפו לתוך המתחם. ליקוי אבטחה חמורים אלה, שהתגלו כאמור באיחור של שלוש שנים, חייבו את עצירת הפרויקט.

לקריאה נוספת:

האם אהוד ברק הוא המנוע מאחורי מחאת הדגלים השחורים?

אולמרט: "שרון רצה לכלול בהתנתקות 17 יישובים בגדה"

פרשנות: החשבון בין צה"ל לחיזבאללה נותר פתוח

"היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, רא"ם בשב"כ ואגף הביטחון במשרד רה"מ היו שותפים בצוות הפרויקט, גיבשו את תכנית הביטחון לפרויקט בלא שהתבצעה בדיקה עדכנית של איומים אפשריים עקב בינוי עתידי בסביבת הפרויקט, ובינואר 2018 הגישו פרוגרמת ביטחון שלא הביאה בחשבון את תוכנית הכניסה לעיר ואת תוואי הרכבת הקלה באזור הפרויקט", נכתב בדו"ח.

לדברי המבקר, הגילוי המאוחר הוא שמנע את השלמת הפרויקט. "אלמלא התבררה תמונת המצב המלאה של השינויים בתוכניות הבינוי בסביבת הפרויקט באיחור של כשלוש שנים, תהליך בחינתו של הפתרון החלופי ויישום הפתרון הנבחר היה נמצא כיום בשלבים מתקדמים, והעיכוב במתן המענה המלא היה מצטמצם באופן ניכר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר