"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בתחום התשתיות - קשה מאוד לסרב לסינים

מבקר המדינה נמנע מלהזכיר את מעורבות בייג'ינג בהקמת תשתיות ברחבי הארץ • בארה"ב לא אוהבים זאת, אך בלי הסינים - המשימה כמעט בלתי אפשרית • פרשנות

,עודכן
פועל באתר של הרכבת הקלה, צילום: משה שי

הפרק בדו"ח מבקר המדינה שעוסק ב"מעורבות חברות זרות בהקמה ובהפעלה של מיזמי תשתית לאומית חיונית" הוא אולי אחד המורכבים והבלתי נעימים שהיו למשרד המבקר. יש בהחלט למבקר מה להאיר בתחום, אך ניכר שהוא מודע לכך שחלק מהביקורת החיונית מושמעת באמירות כלליות – לא נגד גורם מסוים; כמעט כמו ביקורת מזג האוויר הלא ידידותי באוגוסט.

"להשקעות של חברות זרות ומעורבותן במשק הישראלי עלולות להיות גם השלכות שליליות. השלכות אלו עלולות לבוא לידי ביטוי בפרט במקרה של חברות שהשליטה בהן היא של גורמים שלהם אינטרסים שאינם מתיישבים עם האינטרסים הישראלי", קובע המבקר בצדק רב.

עוד בנושא:

במקרה של הסלמה ביטחונית: מיליוני אזרחים בישראל ללא מיגון מתאים

ליקויים ברכש התותח העתידי של צה"ל

השב"כ לא התעדכן, בניית מעון רה"מ נעצרה

המבקר מוסיף ומתאר את הסיכונים האסטרטגיים והסיכונים הנוספים שמדינה נוטלת, עם קבלת הצעה ממדינה אחרת לבצע בעבורה מיזמים של תשתיות. הביקורת המעשית מאוד של המבקר היא על היעדר מנגנון בדיקה מקצועי שיכלול גורמים ביטחוניים ואחרים שיבחנו את הצעות שיתופי הפעולה הללו. אלא שבינתיים בשנה שעברה הוקם מנגנון כזה, באיחור ובלחץ אמריקני, אבל הוקם.

המבקר נמנע מלהיכנס לפרטים ולהזכיר מפורשות את הפרויקטים שביצעו הסינים בישראל והמיזמים שהם עוד עשויים, או עלולים לבצע. מצד אחד הם מתחרים ראויים מאוד, גם בגלל המחיר, אבל לא רק. הסינים מציעים לא פעם ביצוע בפרק זמן מהיר ביותר; הם יודעים להציג ניסיון רב בביצוע מיזמים של תשתיות; הם לא תלויים בכוח אדם זר, הם מביאים בעצמם את העובדים; הם יודעים להתקפל ולעזוב עם כל העובדים בסוף המיזם והם גם מציעים מחיר נמוך. צריך לראות את המכלול הזה כדי להבין למה קשה לסרב להם. יחד עם זאת, ארה"ב, ידידתנו הגדולה בעולם, נמצאת בסוג של מלחמה מולם.

אתר עבודות הקו האדום של הרכבת הקלה ברמת גן // צילום: משה שי

ואם לא די בכך, המלחמה הזו נוגעת לנו מאוד, גם בלי קשר לארה"ב. לאחרונה סין מתקרבת לאיראן, תוך התעלמות מכוונת מהחרם האמריקאי. סין ואיראן ישתפו פעולה גם בתחומי צבא וגם בתחומי תשתיות אסטרטגיות – בשני המקרים שיתוף הפעולה הזה יקשה על ישראל במשחק השח המורכב מול איראן. ארה"ב הביעה אי שביעות רצון מהקרבה שלנו לסינים ובמיוחד בתקופה הזו, בה אנחנו משלמים מחיר יקר מאוד על המדיניות הסינית שהביאה לאובדן שליטה על מגפת הקורונה, ניתן להבין את ארה"ב.

לא בכדי המבקר לא מזכיר את הפרטים ולא נכנס להמלצות גורפות, מעבר לחשיבות בחינה מקצועית ומעמיקה של המיזמים המשותפים עם "מדינות זרות". ברור שמדובר בצורך במדיניות חכמה ושקולה שתשקלל את הסוכריה הכלכלית שהסינים מציעים יחד עם שיקולים ביטחוניים ואסטרטגיים ארוכי טווח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר