"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחיר הקורונה: הגירעון השנתי המצטבר - 10.1%

זינוק של 300% בגירעון וירידה של 10% בהכנסות המדינה ממסים ב־12 החודשים האחרונים • הוצאות הממשלה הישירות על הקורונה: יותר מ־51 מיליארד שקלים

,עודכן
משרד האוצר, צילום: אורן בן חקון

הגירעון המצטברזינק ביותר מפי שלושה בתוך שנה - כך עולה מנתוני משרד האוצר שפורסמו אתמול.על פי הנתונים,הגירעוןהמצטבר בשנה האחרונה (נובמבר 2019 - אוקטובר 2020) עומד על 10.1%, שהם 122.7 מיליארד שקלים - זאת לעומת גירעון של 37.8 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.

"משבר הקורונהמשפיע באופן משמעותי הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות", מסבירים באוצר, ומוסיפים: "ההשפעה מתבטאת הן בעלייה בהוצאות הממשלה והן בירידה בהכנסות ממסים, ובכך שהביטוח הלאומי אינו מפקיד עודף הכנסות על הוצאות שנוצר מפעילותו עד לסוף חודש אוקטובר, על מנת לשמור יתרות לחודשים הבאים, שבהם צפוי המוסד לסיים בגירעון תזרימי. כנגזרת מהשפעות אלו גדל הגירעון למימון".

מאז ינואר, כלל הוצאות הממשלה בשנה האחרונה עמדו על 381.1 מיליארד שקלים - מתוכם 51.1 מיליארד שקלים על הוצאות הקשורות בקורונה, כלומר יותר מ־13%.

העסקים סגורים //  צילום: אורן בן חקון
העסקים סגורים // צילום: אורן בן חקון

קיטון של 10% בהכנסות

מתחילת השנה חל גידול של 17.3% בהוצאות הממשלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.בנטרול הוצאות להתמודדות עם הקורונה, חל גידול של 1.5% לעומת הביצוע בתקופה המקבילה אשתקד.

בשורת ההכנסות, בחודשים ינואר עד אוקטובר חל קיטון נומינלי של 10% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והן עמדו על כ־4.3 מיליארד שקלים. סך גביית המסים מתחילת השנה הסתכם ב־4.25 מיליארד שקלים - קיטון נומינלי של 2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר