"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הערכה אופטימית: הגירעון והאבטלה יהיו נמוכים מהצפוי

כך צופים כלכלני לאומי והכלכלנית הראשית באוצר • הירידה בהכנסות בשנה האחרונה: 30 מיליארד שקלים, ואילו העלייה בהוצאות - ב־70 מיליארד • הגירעון יהיה כ־11.5%

,עודכן
קניון דיזנגוף סנטר בתל אביב // צילום: יהושע יוסף // קניון דיזנגוף סנטר בתל אביב

הגירעון הממשלתי יהיה נמוך לעומת התחזיות המוקדמות - כך מעריך אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של "מיטב דש".

בחודש האחרון הגיע הגירעון לשיא של 151 מיליארד שקלים, המהווים 11.1% מהתוצר. מדובר בגידול של כ־100 מיליארד שקלים בגירעון בשנה האחרונה, כתוצאה מירידה בהכנסות בסך של כ־30 מיליארד שקלים, וגידול בהוצאות בכ־70 מיליארד שקלים.

ההכנסות ממסים ירדו השנה בכ־2% בלבד, ובחודשים האחרונים ההכנסות ממסים היו גבוהות מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. להערכת זבז'ינסקי, עד סוף השנה הגירעון לא יעלה על 11.5%, לעומת תחזיות שליליות של 13% ויותר בתרחיש של סגר שני, שאכן התממש.

במיטב דש מעריכים כי בשנה הבאה הגירעון צפוי להיות אף נמוך יותר מ־8% - המהווה את תחזית בנק ישראל הנוכחית. הנימוק המפתיע לכך הוא שדווקא אי־קיומו של תקציב קבוע יאפשר לממשלה להתבסס על התקציב של שנה קודם לכן בחלוקה של 1/12 – ובכך להימנע מהוצאות עודפות.

שיא גיוסי חוב

תחזית הגירעון נובעת גם מסכום שיא של גיוסי חוב על ידי הממשלה במהלך השנה האחרונה - 167 מיליארד שקלים, מתוכם כ־62 מיליארד בחו"ל, יותר מ־37%. נוסף על כך, כפי שמציינים כלכלני לאומי ד"ר גיל בפמן ודודי רזניק, היקף ההוצאה התקציבית של תוכנית הסיוע להתמודדות עם הקורונה "נמוך מאוד ביחס למרבית המדינות המפותחות". נכון לסוף חודש נובמבר, עומד הביצוע התקציבי של התוכנית על כ־59.4 מיליארד שקלים, שהם כ־4.3% תוצר.

שיעור הביצוע של סעיפי התוכנית הנוגעים לתמיכות ישירות במשקי הבית ובעסקים, שהם גם סעיפי ההוצאה הגדולים של התוכנית, גבוה יותר מיתר הסעיפים. זאת, בעוד ששיעור הביצוע של הסעיפים שנוגעים לפתרונות אשראי, תוכנית יציאה מהמשבר ועידוד תעסוקה, בולט לשלילה. "התפתחות זו עלולה להקשות על תהליך היציאה של המשק ממשבר הקורונה וחזרה למסלול של צמיחה", מזהירים כלכלני לאומי.

התאוששות מתונה

בתוך כך, האוצר פרסם אתמול נתונים חדשים על השפעת הסגר השני על שוק העבודה. מהניתוח של הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, עולה כי שיעור האבטלה באוקטובר האחרון היה נמוך ב־50% לעומת הסגר הראשון באפריל, ובהתאמה שיעור התעסוקה היה גבוה יותר. במחצית הראשונה של חודש נובמבר המשיכה ההתאוששות בשוק העבודה, אם כי בצורה מעט מתונה יותר, ושיעור האבטלה הרחב ירד ל־12.6%.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר