"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חברות הנדל"ן המניב איבדו 40% בעקבות המשבר

כך לפי בדיקת בנק ישראל • נכון לסוף דצמבר השוק התאושש מעט וכעת הוא נמצא "רק" 20% מתחת לרמתו לפני המשבר • לחברות הנדל"ן המניב חוב של 160 מיליארד ש'

,עודכן
שוק הנדל"ן המניב נפגע יותר // צילום: קוקו // שוק הנדל"ן המניב נפגע יותר

הנדל"ן הוא אחד האתגרים הגדולים שהציב משבר הקורונה, והשפעותיו הלכה למעשה על השוק עוד רחוקות מלהיראות לאשורן. לפי ההערכות בבתי המשפט כבר נפתחו אלפי תיקים רבים של בעלי נכסים התובעים קיום חוזים דקדקני, למרות השבתת העסקים. חלקם תובעים למעשה פינוי העסקים, למרות שבעלי העסקים לא איבדו תקווה לפתוח את עסקיהם מחדש אחרי המשבר.

לא מדובר באתגר שלנו, בישראל, בלבד. זהו אתגר עולמי שלפי שעה התשובה לו היא דחיית ההחלטה. בארה"ב מדינות רבות אסרו על פינוי עסקים ופעולה משפטית נגדם עד כה, ובחלק מהמדינות ההחלטה הזו כבר הוארכה. בכל העולם הנטייה של ממשלות היא שלא להתערב בעניין, למרות שמדובר בבעיות לאומיות.

ראשית, מכיוון שלא מדובר במשבר שמועד סיומו ידוע, כך שהבחירה לדחות את ההחלטה עד שהיקף הנזק יתברר היא החלטה סבירה. אך נוסף לכך, מדובר בסכומי עתק ובטיעונים טובים לשני הצדדים. מחד, בעלי הנכסים ממונפים בהלוואות שמגובות בדמי השכירות מהעסק, ומצד שני ברור שבעלי העסקים נטלו את ההתחייבות על סמך מחזור עסקים צפוי.

הקביעה של בנק ישראל שלפיה האתגר הזה לא מהווה סיכון למערכת הפיננסית, היא קביעה חשובה מאוד שלפי שעה השווקים מאמינים לה. ככל הנראה בנק ישראל מתכוון לכך שהמערכת לא תקרוס כליל בשל התסבוכת הזו, אך ללא ספק היא תיפגע ואולי אף קשות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר