"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המשק נפגע פחות מהממוצע במדינות ה-OECD במשבר הקורונה
על פי דו"ח של משרד האוצר, כלכלת ישראל צפויה להתכווץ ב-3.3% בשנת 2020 • הסיבות: גידול בהשקעות בהיי-טק ופגיעה קלה ביצוא
היי-טק בישראל. אחת הסיבות לכיווץ הנמוך בכלכלה יחסית ל-OECD // צילום: ארכיון // היי-טק בישראל. אחת הסיבות לכיווץ הנמוך בכלכלה יחסית ל-OECD

המשק נפגע פחות מהממוצע במדינות ה-OECD במשבר הקורונה

על פי דו"ח של משרד האוצר, כלכלת ישראל צפויה להתכווץ ב-3.3% בשנת 2020 • הסיבות: גידול בהשקעות בהיי-טק ופגיעה קלה ביצוא

ערן בר-טל
, עודכן

כלכלת ישראל נפגעה מהקורונה במידה פחותמהממוצע ב-OECD,כך עולה מדו"ח חדש של משרד האוצר שפורסם היום (ראשון).

על פי תחזית צוות מקרו באגף הכלכלנית הראשית, כלכלת ישראל צפויה להתכווץ ב-3.3% בשנת 2020 לעומת תחזית ארגון ה-OECD להתכווצות של 4.15% ביחס לכלכלת ישראל, וממוצע של 5.5% במדינות ה-OECD.

יצוין כי התחזית הנוכחית טובה יותר מהתחזית הקודמת של האוצר בנובמבר, שחזתה כיווץ של 4.2-4.8 אחוזים בשנה החולפת.

באוצר הסבירו את הפגיעה המצומצמת יחסית בכלכלה הישראלית בהשוואה לעולם, בפגיעה קלה בלבד ביצוא, שמהווה רכיב משמעותי בתוצר המקומי, ובשגשוג שחווה מגזר הטכנולוגיה, בין היתר בגידול ביצוא שירותי ההיי-טק ובהשקעות הזרות בתחום.

מנגד, השפעותיו השליליות של המשבר הורגשו ביתר שאתבשוק העבודהלצד התכווצות הצריכה הפרטית. תחומים אלה נפגעו יותר ממקביליהם במדינות ה-OECD.

בנוגע לשנת 2021, באוצר העריכו כי המשק יצמח ב-4.6%, בדומה לתחזית בנובמבר (4.5%). בתרחיש הפסימי של החמרה במצב הבריאותי בגלל חוסר אפקטיביות של החיסונים, המשק יצמח רק ב-1.9%. עם זאת, באוצר הסבירו שמדובר בתרחיש בעל סבירות נמוכה. ישראל הגיעה למשבר הקורונה במצב כלכלי טוב יחסית, ציינו באוצר, עם שיעור אבטלה נמוך (3.4%) ושיעור השתתפות בתעסוקה גבוה (כ-80%).

כמו כן נאמר כי יחס החוב תוצר בשנת 2019 עמד על 60% לצד גירעון מבני גבוה יחסית. בשנת 2019 צמחה הכלכלה הישראלית בקצב של 3.4% בדומה לקצב הצמיחה ב-2018, וגבוה במקצת ביחס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק. בזכות רמת החוב הציבורי הנמוך יחסית ועל אףהגירעון המבני הגבוה של 160 מיליארד שקל,היה למדינת ישראל מרחב פיסקאלי ליישום מדיניות מרחיבה להתמודדות עם המשבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...