"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הגבוה אי פעם: הגירעון של ישראל ב-2020 עומד על כ-160 מיליארד שקלים

במהלך השנה האחרונה הגירעון עלה ב-8 אחוזים • באוצר תולים את הגידול במשבר הקורונה, שגרם לנזק של יותר מ-111 מילארד שקל • הוצאות הממשלה גדלו ב-20% • הכנסות המדינה קטנו ב-8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד • גם סכום גביית המסים ירד ב-2%

,עודכן
עסקים סגורים (ארכיון), צילום: יוסי זליגר

הגירעון עלה ב-8% במהלך שנת 2020, כך עולה מנתונים שפרסם אתמולמשרד האוצר.באוצר מעריכים כי בנטרול הקורונה, הגירעון היה נמוך יותר בהשוואה ל-2019, זאת בין היתר בשל מנגנון התקציב ההמשכי. בפעילותה התקציבית של הממשלה בשנה זו נמדד גירעון בסך כ-160 מיליארד שקל, לעומת כ-52 מיליארד שקל בשנה שעברה. עם זאת, בדצמבר האחרון הפער הצטמצם דרמטית כשהגירעון הסתכם ב-23 מיליארד, לעומת כ-15 מיליארד ב-2019.

הנזק שנגרם לכלכלה הישראלית ממשבר הקורונה מסתכםב-111.7 מיליארד שקלים,נתון המורכב מגידול של כ-68 מיליארד שקל בהוצאות ו-43 מיליארד קיטון בהוצאות.

על פי ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים, שנערך על ידי חטיבת מאקרו ותקציב באגף החשב הכללי באוצר, הגירעון המצטבר בסוף השנה הסתכם ב-11.7% מהתוצר, לעומת כ-3.7% בתום 2019. מדובר באומדן ראשוני והוא צפוי להשתנות בחודשים הקרובים.

שר האוצר ישראל כ"ץ // צילום: אורן בן חקון
שר האוצר ישראל כ"ץ // צילום: אורן בן חקון

סך הוצאות הממשלה ב-2020 הסתכם בכ-478.5 מיליארד ש"ח – גידול של קרוב ל-20% לעומת 2019. בנטרול השפעות הקורונה, ההוצאות גדלו ב-2.5%. הוצאות המשרדים הממשלתיים עלו ב-27.5% - 90% מהגידול נבע מהוצאות על הקורונה.

הוצאות מערכת הביטחון עלו בשיעור נמוך יחסית של 2.1%. היקף תשלומי הריבית על החוב הממשלתי הסתכם ב-30 מיליארד שקל.

ביצוע התכנית הכלכלית למשבר הקורונה עמד על כ-109 מיליארד – המשקף כ-80% מהתכנון. התכנית חולקה ל-4 קטגוריות שונות, הכוללות מענה בריאותי ואזרחי (104% ביצוע), ביטחון סוציאלי (85%) המשכיות עסקית (72%) והאצה ופיתוח המשק עם 46% ביצוע בלבד.

סךההכנסות השנתיותעמד על כ-318 מיליארד ש"ח – קיטון של כ-8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ונמוכות בכ-43 מיליארד בהשוואה לתחזיות טרום משבר הקורונה.

סכום גביית המסים ירד ב-2% בשיעור נומינלי לעומת 2019 והסתכם בכ-310 מיליארד. בפעולות למימון הגירעון, גיוס ההון (ברוטו) בשוק המקומי הסתכם ב-191 מיליארד ש"ח, בעוד בחו"ל מדובר על כ-74 מיליארד. פירעונות הקרן על החוב הממשלתי הסתכמו ב-84 מיליארד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר