בקיץ 2011, תחושת הביטחון הכלכלי של הישראלים נפגעה, כאשר מחירי הדירות האמירו והשכירות הכבידה על משקי הבית. החלום על דירה בישראל הלך והתרחק עבור יותר ויותר צעירים ומשפחות, מה שהוביל למחאה אשר החלה סביב מצוקת הדיור והתרחבה במהירות למחאה רחבה נגד יוקר המחיה - לא רק על מחיר הדירה, אלא על המחיר של החיים עצמם.
כך למשל, הקוטג', מוצר בסיסי לכאורה, הפך לסמל של המאבק הצרכני. מחאת הקוטג' המחישה עד כמה התסכול כבר חלחל אל תוך עגלת הקניות: הישראלים לא מחו רק על כך שקשה לקנות דירה, אלא גם על כך שקשה יותר ויותר למלא את המקרר. בתוך זמן קצר התחברו שתי הזירות - הדיור והמזון - לסיפור אחד גדול של יוקר המחיה, שהוציא מאות אלפי ישראלים לרחובות.
בדקנו מה היה אפקט המחאה על מחירי השכירות בישראל. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחיר השכירות הממוצע בשנת 2011 עמד על כ-3,134 שקלים. בשנת 2025 המחיר הממוצע השנתי עמד על 4,918 שקלים, פער של 56 אחוזים. גם בשנת 2026 המחירים המשיכו להאמיר. כך, בינואר-מרץ מחיר השכירות הממוצע עמד על 5,051 שקלים, ובאפריל-יוני על 5,085 שקלים, פער של כ-62 אחוזים לעומת 2011.
מאיר וידר, מנכ"ל וידר משכנתאות, מציין כי מחירי השכירות ברחבי הארץ התייקרו באופן טבעי מאז המחאה. לדבריו, "בתל אביב ב-2011, שנת המחאה החברתית, שכר הדירה לדירת 3 חדרים בתל אביב עמד על כ-3,400-3,800 שקל בחודש. עד 2015 טיפס שכר הדירה לדירת 3 חדרים לכ-4,200-4,600 שקלים בחודש.
בתקופת הקורונה נרשמה ירידה זמנית בביקושים ובמחירים, בעיקר בעקבות עזיבת צעירים וסטודנטים, אולם עם החזרה לשגרה ב-2022 המגמה התהפכה ונרשמו עליות שהגיעו בתקופות מסוימות לכ-25%. ב-2023, על רקע אי-הוודאות הפוליטית ובהמשך מלחמת חרבות ברזל, נרשמה האטה מסוימת בפעילות, אך ללא ירידה רוחבית בשכר הדירה.
ב-2026 שכר הדירה הממוצע בתל אביב עומד על כ-7,850 שקל בחודש. בדירות 3 חדרים מדובר בכ-6,500 שקל בממוצע, ואילו בדירות 4-5 חדרים נרשמה עלייה שנתית של כ-5.9%, לרמה ממוצעת של כ-10,400 שקל בחודש".
לדברי וידר, "אחד הגורמים המרכזיים ללחץ בשוק השכירות הוא סביבת הריבית. ככל שהיכולת של משקי בית לרכוש דירה נפגעת, יותר משפחות נשארות בשוק השכירות לתקופה ארוכה יותר. בתל אביב התופעה בולטת במיוחד בדירות המשפחתיות, שבהן ההיצע מוגבל והביקוש נשאר גבוה גם בתקופות של אי-ודאות".
באשר לירושלים, ב-2011, בעת המחאה החברתית, שכר הדירה לדירת 3 חדרים בירושלים עמד על כ-3,100-3,400 שקלים בחודש. ב-2015 עמד שכר הדירה לדירת 3 חדרים בירושלים על כ-3,800-4,100 שקל בחודש. לדבריו, "הביקוש בעיר נשען לאורך השנים על גידול האוכלוסייה, סטודנטים, תושבי חוץ ומשפחות מקומיות, לצד היצע מוגבל באזורים המבוקשים.
בתקופת הקורונה נרשמה האטה בעיקר בדירות הקטנות ובשוק המושפע מתושבי חוץ. עם החזרה לשגרה ועליית הריבית ב-2022 נרשמו בתקופות מסוימות עליות של כ-12%-15%.
ב-2026 שכר הדירה הממוצע בעיר מוערך בכ-5,600-5,900 שקל בחודש. דירות 3 חדרים נעות סביב 5,100-6,800 שקל, ודירות 4-5 חדרים סביב 7,500-9,200 שקל. בדירות הגדולות נרשמה עלייה שנתית של כ-6.8%".
לדברי וידר, "ירושלים מתנהגת אחרת מתל אביב. הביקוש בה מושפע פחות רק משוק העבודה ויותר מגידול דמוגרפי ומאוכלוסיות שמחפשות להישאר בעיר לאורך זמן. כשמצרפים לכך את הקושי של משפחות לעבור משכירות לבעלות, מתקבל לחץ מתמשך בעיקר על הדירות המשפחתיות".
צפונה לחיפה, ב-2011, בעת פרוץ המחאה החברתית, דירת 3 חדרים בחיפה הושכרה בכ-1,900-2,200 שקל בחודש בלבד.
ב-2015 דירת 3 חדרים בחיפה הושכרה בכ-2,400-2,800 שקל בחודש. בתקופת הקורונה התחזק הביקוש בעיר, בין היתר על רקע המעבר לעבודה מרחוק ופערי המחירים מול המרכז. עם עליית הריבית מ-2022 התחזק גם הביקוש מצד מי שחיפשו חלופת מגורים זולה יותר לערי המרכז. ב-2026 שכר הדירה הממוצע בחיפה נע, בהתאם לסוג הדירה והמדד, בין כ-3,950 לכ-5,300 שקל בחודש. קצב העלייה השנתי עומד על כ-6.2%.
לדברי וידר, "חיפה עדיין זולה משמעותית מתל אביב וירושלים, אבל דווקא הפער הזה מייצר בשנים האחרונות לחץ כלפי מעלה. כשמחירי הרכישה ועלויות המימון מקשים על משקי הבית, ערים שבהן עדיין קיימת אלטרנטיבה זולה יחסית מקבלות יותר ביקושים, והדבר מתגלגל בהדרגה גם לשכר הדירה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו