"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בזבוז של מיליארדי שקלים: כמה מזון יירד לטמיון בחגים - ואיך אפשר לצמצם?
כ-260 אלף טון מזון בשווי של כ-2.5 מיליארד שקל צפויים לרדת לטמיון במהלך חגי תשרי • ההוצאה הממוצעת למשפחה על מזון תעמוד על כ-4,100 שקל, מתוכם כ-850 שקל משקפים מזון שאובד

בזבוז של מיליארדי שקלים: כמה מזון יירד לטמיון בחגים - ואיך אפשר לצמצם?

כ-260 אלף טון מזון בשווי של כ-2.5 מיליארד שקל צפויים לרדת לטמיון במהלך חגי תשרי • ההוצאה הממוצעת למשפחה על מזון תעמוד על כ-4,100 שקל, מתוכם כ-850 שקל משקפים מזון שאובד

היאלי יעקבי-הנדלסמן
| עודכן:
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מזון בשווי 2.5 מיליארד שקל צפוי לרדת לטמיון בחגי תשרי. קניות לערב ראש השנה, ארכיון | צילום: אורן בן חקון

מזון בשווי 2.5 מיליארד שקל צפוי לרדת לטמיון בחגי תשרי. כך עולה מנתונים חדשים של לקט ישראל ו-BDO, המראים כי יותר מחמישית מההוצאה על מזון בתקופת החגים הולכת לאיבוד לאורך הדרך. במקביל, כ-41 מיליון מ"ק מים צפויים להתבזבז, בשעה שהחקלאות הישראלית עדיין מתמודדת עם השלכות הבצורת.

כ-260 אלף טון מזון בשווי של כ-2.5 מיליארד שקל צפויים לרדת לטמיון במהלך חגי תשרי. כך עולה מנתונים חדשים שמפרסמים לקט ישראל ו-BDO לקראת החגים, הממחישים את היקף אובדן המזון המצטבר לאורך שלבי הייצור, השיווק והצריכה.

גם עבור המשפחה הישראלית מדובר בסכום משמעותי. ההוצאה הממוצעת על מזון בתקופת החגים צפויה לעמוד על כ-4,100 שקל, כאשר כ-850 שקל מתוך הסכום הזה משקפים את שווי המזון שאובד. מדובר ביותר מחמישית מההוצאה הכוללת, כלומר יותר משקל אחד מכל חמישה שקלים שמוציאים בתקופה הזו על מזון.

הנתונים מקבלים השנה משמעות מיוחדת על רקע האתגרים שאיתם מתמודדת החקלאות הישראלית. במהלך 2025 נרשמו עומסי חום קיצוניים, תנודות במשקעים, מגבלות מים ובצורת שהשלכותיה מורגשות גם השנה. במציאות הזו, כ-41 מיליון מ"ק מים שהושקעו בגידול ובייצור המזון צפויים להתבזבז במהלך חגי תשרי בלבד, כמות השווה לכ-12,500 בריכות אולימפיות. דווקא בתקופה שבה קשה ויקר יותר לגדל מזון, וכל קילוגרם של תוצרת דורש מים, קרקע, אנרגיה ועבודה, מאות אלפי טונות של מזון עדיין אינם מגיעים לצלחת.

שולחן חג לראש השנה, אילוסטרציה | צילום: istock

בחגי תשרי תרבות השפע והאירוח מגיעה לשיאה. מספר הארוחות גדל, יותר ישראלים מארחים ומתארחים, והצריכה עולה בהתאם. הרצון לוודא שלא יחסר דבר מוביל לא פעם לרכישה ולהכנה של כמויות גדולות מהנדרש. ככל שהצריכה גדלה, כך גדלה גם כמות המזון שנותרת ללא שימוש ואינה נצרכת.

ליקוט מזון בישראל | צילום: לקט ישראל
ליקוט מזון בישראל | צילום: לקט ישראל

לדברי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "יש כאן אבסורד שקשה להתעלם ממנו. משפחות מרגישות את יוקר המחיה בסופר ובכל תחומי החיים. החקלאים מתמודדים עם בצורת ומחסור במים ובאותו הזמן מזון בשווי מיליארדי שקלים יורד לטמיון. מאחורי המזון הזה יש מים, קרקע, אנרגיה ועבודה שהושקעו לשווא. דווקא בחגים אפשר לצמצם את אובדן המזון באמצעות תכנון הקניות, התאמת הכמויות למספר הסועדים ושימוש בעודפים. שמחת החג איננה נמדדת בכמות האוכל שנשארת על השולחן ובטח לא מכמויות שנזרקות לפח."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...