"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רחוק מאופטימיות: מדד אמון הצרכן עלה - אך ישראל עדיין מאחור

המדד של הלמ"ס השתפר בינואר לעומת דצמבר, אך נותר שלילי • ישראל מדורגת רק במקום ה-18 מבין מדינות ה-OECD • הציבור פסימי במיוחד לגבי עתיד הכלכלה והרכישות הגדולות בשנה הקרובה

,עודכן
0השמעה
עגלת סופרמרקט, אילוסטרציה. צילום: GettyImages

מדד אמון הצרכנים עמד בחודש ינואר 2026 על מינוס 16%, שיפור לעומת חודש דצמבר, אז עמד המדד על מינוס 18% - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (שלישי). למרות השיפור הקל, המדד ממשיך לשקף פסימיות בקרב הציבור, ולא חל שינוי משמעותי בארבעת המאזנים המרכיבים אותו.

סמוטריץ': "הביטחון התזונתי האמיתי יהיה רק עם רפורמת החלב" (ארכיון) // ללא קרדיט

מדד אמון הצרכנים הוא כלי מדידה כלכלי שמעריך את רמת האופטימיות או הפסימיות של הציבור ביחס למצב הכלכלי הכללי וביחס למצבו הפיננסי האישי. המדד מבוסס על סקר חודשי שמבצעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב בני 21 ומעלה, ובו נשאלים המשתתפים על תפיסתם את המצב הכלכלי הנוכחי, הציפיות שלהם לעתיד והכוונות הכלכליות שלהם. המדד נע בטווח שבין מינוס 100 לפלוס 100 - כאשר ערכים שליליים משקפים פסימיות וערכים חיוביים מעידים על אופטימיות.

המדד מורכב מארבעה מאזנים מרכזיים: הערכת השינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה, הציפיות לשינוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה, ההערכה לגבי מצבה הכלכלי של המדינה בשנה הקרובה, והכוונות לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה. מאזן התשובות מחושב כהפרש משוקלל בין שיעור המשיבים הצופים שיפור לבין שיעור המשיבים הצופים החמרה, ומשמש אינדיקציה מוקדמת למגמות בפעילות הכלכלית במשק.

הישראלים עדיין פסימיים,צילום: יהושע יוסף

מהנתונים עולה כי המאזן המתייחס לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה עמד על מינוס 18%. המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה עמד על פלוס 2%. המאזן הנוגע לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של המדינה בשנה הקרובה עמד על מינוס 26%, ואילו המאזן המתייחס לכוונות לבצע רכישות גדולות בשנה הקרובה עמד על מינוס 30%.

בהשוואה בינלאומית למדינות OECD נבחרות, מדד אמון הצרכנים בישראל ממוקם במקום ה־18 מתוך 25 מדינות. במדינות רבות נרשמה רמת אמון גבוהה יותר: בליטא נרשם המדד הגבוה ביותר עם ערך של 1.6, אחריה פולין עם 1.5 וצ’כיה עם 1.2. בגרמניה עמד המדד על מינוס 9.2, בגוש האירו על מינוס 12 ובאיטליה על מינוס 15. המדד בישראל, שעמד על מינוס 16, דומה לרמת האמון באיטליה.

רמות אמון דומות. איטליה (ארכיון),צילום: EPA

מדינות שבהן נרשמה רמת אמון נמוכה יותר מישראל כוללות את אירלנד עם מינוס 17, אוסטריה עם מינוס 19, הונגריה עם מינוס 20, ובתחתית הדירוג סלובקיה עם מינוס 25 ויוון עם מינוס 50.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציינים כי מטרת הסקר היא לאסוף מידע על הערכות הציבור בנוגע לשינויים הצפויים במצב הכלכלי, בציפיות לאינפלציה, בכוונות לרכישות גדולות וברמת החיסכון, וכן לסייע בזיהוי מוקדם של תפניות במצב המשק ובמחזור העסקים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר