האוצר מציע ״רשת ביטחון לרפתנים״: זו התוכנית

על רקע הרפורמה בתחום החלב, ממשלת ישראל מציעה חמישה צעדים מרכזיים לסייע ולייעל את הענף. רפורמת החלב אותה מוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', צפויה לבטל את התכנון בענף החלב ולפתוח את השוק לייבוא. כעת, משרד האוצר מפרסם את הצעדים הצפויים באשר לשיפוי הרפתנים, השקעות במחלבות קטנות ובינוניות ועוד.

במסגרת הצעדים הללו תוצע "רשת ביטחון לרפתנים", כאשר הרפתנים עדיין יקבלו תשלום עבור החלב לפי "מחיר מטרה", אשר יהיה מחיר הגנה. מחיר המטרה החדש יהיה זול מהמחיר הנוכחי וישקף עלות ייצור לליטר ברפת יעילה. המשמעות היא שיהיו רפתות שלא יוכלו לעמוד במחיר המטרה החדש ולכן לפי ההערכות, כשליש מהרפתות יסגרו, כאשר רובן יהיו רפתות קטנות.

היות ושליש מהרפתות צפויות להיסגר תוצע תוכנית פרישה לרפתנים אשר כוללת "פדיון מכסות" בגובה כולל שמוערך במעל מיליארד שקלים. המדינה מציעה לרפתנים שמעוניינים לסגור את הרפת ולפרוש מהענף פיצוי כספי גדול וחד-פעמי. הרפתנים ימכרו את מכסת ייצור החלב שלהם , כלומר את הרישיון לייצר, למדינה.

מי שיפרוש - יתוגמל

במשרד האוצר מציינים כי הפיצוי יהיה גבוה יותר ממה שהיו מקבלים בשוק החופשי, כלומר מדובר בפרמיה מסוימת מעל השוק הפרטי. בנוסף, בעלי הרפתות שיבחרו לצאת לפרוש, יוכלו לקבל היתרים לצימרים ולתיירות.

במשרד האוצר טוענים כי המטרה היא לאפשר לרפתות שקשה להן כלכלית לסגור את העסק בצורה מכובדת ובטוחה, לקבל פיצוי מלא על אובדן ההכנסה, ולמנוע קריסה פתאומית, מה שמאפשר לענף כולו לעבור שינוי בצורה מסודרת וחלקה. עוד כוללת התכנית, השקעה ממשלתית בהקמת רפתות חדשות או הרחבת רפתות קיימות, כאשר במשרד האוצר מציינים כי הכוונה היא להשקיע מאות מיליוני שקלים במהלך זה.

המדינה תסייע לרפתנים שבוחרים להמשיך ולייצר חלב, להשקיע ברפת שלהם ולשפר את יעילותה. במסגרת זו יוצעו מענקים ותמיכה כספית לשדרוג הרפת כדי לשפר מתקני חליבה, תשתיות לרווחת הפרות (קירור), ומערכות אוטומציה.

השקעות במחלבות קטנות

באוצר צופים שבאמצעות צעד זה, הרפתות יוכלו להוזיל את עלויות הייצור, לשפר את התפוקה ולהפוך לתחרותיות יותר, בדומה לרפתות במדינות מפותחות. מדובר לפי האוצר במנוע צמיחה שיבטיח יציבות ואספקת חלב רציפה. שוק החלב נחשב לשוק ריכוזי מאד בישראל, שלושת המחלבות הגדולות: תנובה, שטראוס וטרה שולטות ב-85% מהשוק. כעת מתכנן האוצר להפחית את הכוח הריכוזי שבידי המחלבות הגדולות באמצעות השקעות במחלבות קטנות ובינוניות.

השקעות אלו מיועדות להרחבת קווי הייצור, להכנסת טכנולוגיות חדשות ושיפור יכולות האחסון וההפצה (לוגיסטיקה). באוצר אף מציינים כי היתרון הוא כשיש מחלבות קטנות וחזקות, התלות במחלבות הגדולות פוחתת, התחרות הופכת לבריאה יותר ויכולה להוזיל מחירים לצרכן והאפשרות להמשיך לספק מוצרים בסיסיים כמו חלב בפיקוח, מובטחת גם במצבי חירום.

כלומר מבחינת מטרת הרפורמה, התחרות תושפע מייבוא. עם זאת באוצר בוחנים אפשרות לסייע לתחרות ולפתוח מסלול סיוע למחלבות הקטנות והבינוניות. זאת במטרה לגרום להן להיות יותר דומיננטיות ומשמעותיות בשוק ולהציע אלטרנטיבה לשלושת המחלבות הגדולות.

צעדים אלה יכללו גם את ביטול מגבלת היצור (המכסות) לרפתות שירצו לגדול. כל רפת תייצר ותמכור כמה שהיא מעוניינת ויכולה. באוצר גורסים כי כך רפתות יתייעלו, יגדילו ייצור ויוזילו עלויות. עד היום רפתות שרצו לייצר יותר מהמכסות, היו צריכות לשלם קנסות לפי ליטר על העודפים או לזרוק את התוצרת.

מחירי מוצרי החלב בישראל גבוהים בכ־48% מהממוצע במדינות ה־OECD. הפערים בולטים במיוחד במספר קטגוריות. כך למשל הגבינות הקשות יקרות ב-108% החלב הניגר, בכ-62%, החלב העמיד, בכ-30% והחלב הגולמי ב-25% בהשוואה לאיחוד האירופי. במשרד האוצר מציינים את מחירי הגבינות המיובאות במכסות שהינן זולות יותר מהשוק המקומי. עם זאת, יש לציין כי מדובר במכסות מוגבלות וכי היבואן מתחייב על מחיר מסוים כשאר הוא מייבא את מוצרים אלה.

כך למשל מחיר צהובה של עמק במשקל עומד על 5.2 שקלים ל־100 גרם. מחיר גבינת נועם של טרה עומד על 4.97 שקלים , מחיר של גבינת גלבוע של תנובה עומד על 4.9 שקלים ואילו מותג פרטי מפולין מיובא במכסה עומד על 3.1 שקלים ל־100 גרם.

מחיר גבינת עמק יקר בכ־73% מהמותג הפרטי וגבינת נועם יקרה בכ־66%. באשר לגבינה צהובה באריזות הפער גבוה יותר. מחיר עמק (תנובה) עומד על 9.48 :ש"ח ל־100 גרם, מחיר גבינת נועם של טרה עומד על 9.95 שקלים ל־100 גרם ואילו מחיר גוש חלב (תנובה) עומד על 8.4 :ש"ח ל־100 גרם. מחיר גבינה ממותג פרטי מפולין המיובא במכסה עומד על 3.4 :ש"ח ל־100 גרם. גבינת עמק יקרה ב־179% מהמותג הפרטי, נועם ב192% וגוש חלב ב 147%.

עד שתצא לפועל הרפורמה, שר האוצר החליט להגדיל את המכסות הפטורות ממכס כצעד שהוא בנפרד לרפורמה על מנת להגדיל היצע ולהוריד מחיר בטווח הקצר. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפוי לחתום החודש על צו שיוביל להגדלה מאסיבית של יבוא הגבינות לישראל.

במוקד הצו: גבינות קשות, גבינות צהובות וכן גבינות שמוגדרות כפרימיום. באוצר מתכוונים להגדיל באמצעות הצו את מכסת הגבינות המותרת ליבוא בפטור ממכס מכמות של כ-6,500 טונות בשנה כיום - ל-20 אלף טונות בשנה.

גורמים בענף מבקרים את הרפורמה של משרד האוצר. לדבריהם משרד האוצר מוציא מהענף לכאורה את הרפתות שאינן יעילות, אך מה זו רפת לא יעילה? איך מודדים יעילות? הפרה בישראל מייצרת 12,000 ליטר בשנה בממוצע עם איכות מאד גבוהה. אם רוצים להשוות לרפת פולנית, שם מייצרים 7,000 ליטר בשנה. אז זה יעיל או לא?

חשוב שתהיה רפת בכל מקום שיש בו ערך מוסף וזה כולל פרנסה ותעסוקה.מאחורי כל רפת יש התיישבות, פרנסה ודור המשך. אם לא יהיו רפתות במושבים, מה יהיה שם צימרים? הערך המוסף למדינת ישראל הוא השמירה על הגבלות. אף רפתן לא יסכים לתכנית הפרישה של משרד האוצר. יש בענף תהליך סדור של פרישה מהענף. באשר ליבוא, בסוף יבוא לא יכול לתת פתרונות. ראינו את זה בתחום של החמאה ושל השום.

אם פותחים את היבוא בצורה קטגורית ללא איזונים ובלמים, המחלבות לא יצטרכו חלב מהרפתות ויסגרו רפתות. מי שיהנה זה איתם יבואנים שהם אותן רשתות קמעונאיות. גם היום היבוא בתחום החלב הוא פתוח. אפשר לייבא מילקי, יוגורטים מעדנים וכו.

זאת למעט בתחום של החלב ששם יש מכס, בגבינות הצהובות שיש בתחום זה מכסות ומכס וכן באבקות חלב שיש מכס. כל השאר פתוח. ענף החלב צריך להיות מתוכנן בגלל תוקף קצר.
לא היה רגע בשנה האחרונה שהיה מחסור בחלב גולמי. היה חלב ברפתות. המחסור בשוק נבע בעיקר במוצרים מפוקחים , בעיקר בתקופת החגים. פה צריך לדאוג שיותר מחלבות יכנסו לעולם של המוצרים מפוקחים.
אם יהיה ייבוא למה שהמחלבות ייצרו מוצרים מפוקחים עם פחות רווחיות? לא היו חסרים מוצרים שאינם בפיקוח״.

דגן יראל, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל אמר לישראל היום ״כשמשווים את העלויות של מוצרי החלב בישראל לעומת החלב בפולין, צריך לקחת בחשבון כמה דברים. בישראל יש מע״מ בגובה של 18 אחוזים, לעומת 0 אחוזים בפולין. הנה הוזלה של 18%. פרמטר נוסף הוא הכשרות. המחלבה הפולנית עובדת 24/7 והמחלבה הישראלית לעומת זאת, עובדת 5.5 ימים בגלל אילוצי כשרות . הנה הוזלה של עוד 15%.
הרפתן הישראלי נאלץ להתמודד עם עלויות ייצור גבוהות בשל תנאי מזג אויר קשים ושנות בצורת, עלויות מים, חשמל ועבודה שהיא יקרה באופן.
בנוסף, הרפתן הפולני מקבל תמיכה ישירה מהממשלה הפולנית בפולין כדי שיחזיק את הרפת וישרוד.

שר האוצר סמוטריץ מנסה ליצור השוואה במקומות שהמשחק מכור מראש. הרפתן הישראלי מתחרה עם יד קשורה מאחורי הגב.
ועל אף כל זאת הרפת הישראלית היא היעילה בעולם ומתייעלת כל שנה ב2% באופן מלאכותי.

לגבי הצעת האוצר אמר יראל: ״משרד האוצר מציע דבר ראשון הורדה מלאכותית במחיר המטרה בגובה של 15 אחוזים. אף רפת לא תוכל לשרוד דבר כזה. זה יוביל לסגירה של מאות רפתות ואז האוצר יציע תהליך של "פרישה בכבוד" במחיר נמוך יותר. כי איזו ברירה יש לרפתנים? גם במבנה הענף היום, בעלי רפתות פורשים ויש תהליך יציאה מסודר במחיר הגון.
אם שר האוצר, רוצה לדבר על יוקר מחייה ועל מחירים, הוא צריך להשוות חלב לחלב ולנטרל את הפרמטרים השונים בין ישראל לפולין״.