משרד החקלאות, בשיתוף משרד הבריאות, הכלכלה, הגנת הסביבה, המל"ל ורח"ל, הציג היום (שני) את התכנית הלאומית לביטחון מזון 2050. מטרת התכנית הבנויה על מספר שלבים: עד 2030, 2040 ו-2050, להבטיח בכל מציאות איתה תתמודד המדינה אספקה סדירה של מזון בריא, מגוון ובר-השגה לכלל האוכלוסייה.
עקרונות התכנית כוללים ארבעה עוגנים אסטרטגיים: תזונה בריאה ומקיימת, מדפים מלאים, יכולת ייצור וייבוא, שימור והמשכיות לטווח הארוך.
התכנית גובשה ברקע נתונים מדאיגים על כך שמשבר האקלים צפוי להביא להפחתת עשרות אחוזים בכמויות התוצרת החקלאית, לצד צפי לגידול האוכלוסייה בישראל שתגיע -ב2050 ל-16.5 מיליון אנשים שיצרכו כ-12.5 מיליון טונות מזון בשנה. עלייה של כ-65% בביקוש למזון ב-25 שנים. כאשר במקביל צפויה ירידה של כ-10,000 עובדים בשוק המזון בחמש השנים הקרובות, שתתווסף למחסור נוכחי של כ-5,000 עובדים. נוסף על כך, שיעור אובדן המזון נאמד, בלמעלה משליש מהיקף הייצור המקומי, כשהעלויות הישירות של תופעה זו נאמדות בכ-24.3 מיליארד שקלים בשנה.
לצורך גיבוש התכנית נבחנה גם התלות הגוברת של ישראל בייבוא מזון. כיום, 97% ממוצרי הסוכר והמתיקה, 92% מהדגים, 91% מהדגנים, 80% מהגרעינים ומהאגוזים ו-71% מהקטניות מיובאים מחו"ל. מוצרים רבים מגיעים ממספר מדינות מצומצם, ולעתים ממדינה אחת, מה שמגביר את הסיכון במקרה של מגבלות סחר או משברי אקלים במדינות אלו.
תמצית התכנית:
סל מזון והרגלי צריכה: המלצה על סל מזון בריא ובמקביל קידום חינוך תזונתי והגברת מודעות הציבור לחקלאות מקומית. בתחום הרגולציה מוצע להגביל את הפרסום על מזון מזיק. בנוסף, הומלץ להגביר השקעות במחקר לפיתוח מזון בריא ולהקל על יצרנים המבקשים לשפר הרכב מוצרים קיימים או לפתח מוצרים חדשים.
חקלאות מקומית: מומלץ לפעול להגדלת התוצרת המקומית, תוך שמירה על השטחים החקלאיים הקיימים. כן הוגדרו יעדים להגדלת הייצור: עלייה משמעותית בייצור דגים למאכל, קטניות יבשות, ירקות ושמן זית. בנוסף התוכנית ממליצה להכשיר דור חדש של חקלאים בישראל.
מו"פ וחדשנות: כדי לשפר את מערך ייצור המזון בישראל, נדרש מערך המחקר והפיתוח להניב פתרונות טכנולוגיים יצירתיים. למען הבטחת תוצרי חדשנות, על מדינת ישראל לספק מעטפת מתאימה לפיתוח חדשנות, בייחוד בתחומי האגרי-טק והפוד-טק.
תעשיות מזון: בתחום זה הוסכם שייעול התחום כרוך בעידוד צריכת מזון בריא והוספת מערך מיסוי מדורג על מזונות שאינם בריאים.
סחר ושיתופי פעולה: כדי להבטיח עמידה ביעדי התכנית יש לוודא את היכולת הפיזית לייבא מזון באופן שוטף ובהיקף הנדרש. שנית לגוון את מקורות היבוא ולנהל סיכוני היבוא באמצעות מערך ניטור סיכונים ובחינת חלופות.
אובדן המזון: במציאות בה 2.6 מיליון טונות של מזון נזרקות בישראל לפח מידי שנה מומלץ להקים מערכת מידע וזירת מסחר דיגיטלית למכירת עודפים ואפליקציה לדיווח בזמן אמת על התהוות עודפים לתרומה. כן נקבעו ייעדים להקטנת המזון האבוד לנפש בשיעור של 20% עד 2035, וב-50% עד 2050.
בכנס השתתפו שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא, תת אלוף איציק בר, סגן ראש המל"ל למדיניות ביטחונית וראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס.