"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנגידה פלוג הותירה הריבית והדולר נופל ב-2%

הכלכלן רפי גוזלן: רכישות מט"ח והורדת ריבית בסבירות גבוהה - הרחבה כמותית בסבירות נמוכה

,עודכן
צילום: דודי ועקנין קרנית פלוג

הדולר מתרסק היום בכ-2.1% במהלך המסחר ונסחר סביב 3.9306 שקלים. מדובר ביום שני לירידת שערו של המטבע האמריקני והסיבה העיקרית בשווקים היא החלטת הנגידה ד"ר קרנית פלוג להותיר את הריבית על השקל ברמתה – 0.1%. אתמול (שני) החליטה הנגידה שלא לבצע מהלך דרמטי נוסף, כפי שהעריכו חלק מהאנליסטים בשוק ואף כלכלני בנקHSBC. עם ההחלטה התחזקו נפילות שערו של הדולר. גם היורו נחלש בצהריים בכ-1.3% ך-4.316 שקלים.

הכלכלן הראשי של בית ההשקעותIBI, רפי גוזלן מציין היום כי ההודעה של בנק ישראל "מציינת את סביבת האינפלציה השלילית בשנה האחרונה שבחלקה נובעת מירידת מחירי האנרגיה בארץ ובעולם. במבט קדימה, הועדה נשענת על ממוצע החזאים (1.2%) ועל תחזית המחקר (1.1%) שמצפים לחזרה של האינפלציה אל תוך גבולות היעד. להערכתנו, ציפיות אלו מוטות כלפי מעלה (התחזית שלנו לשנה הקרובה עומדת על 0.6%), כך שגורם זה ימשיך להוות לדעתנו מקור להפתעות כלפי מטה ומכאן להפעיל לחץ לנקיטת צעדים מרחיבים נוספים מצד בנק ישראל."

"בנוגע לשער החליפין (שע"ח), הועדה מציינת בהודעה את השונות הגבוהה בשע"ח הצולבים של השקל כתוצאה מהשינויים ביורו-דולר בעולם (השקל נחלש בכ-5% מול הדולר והתחזק בכ-%5 מול היורו), אך בסיכומו של דבר מאז ההחלטה הקודמת נרשמה היחלשות של כ-2% בשע"ח הנומינאלי אפקטיבי."

"להערכתנו, שע"ח יוסיף להוות את הגורם המניע למדיניות המוניטארית בחודשים הקרובים, כלומר נמשך הלחץ על בנק ישראל לחדש את מגמת הפיחות בכדי להעלות במידה מסוימת את סביבת האינפלציה ולתמוך ביצוא. מטלה זו אינה פשוטה נוכח הכוחות המבניים המקומיים התומכים בשקל והירידה במחירי הסחורות בעולם. מנגד, ייתכן ולחצים מסוימים להיחלשות השקל יגיעו בטווח הבינוני כתוצאה מהרעה במצבה המדיני של ישראל במידה ואכן הממשלה שתוקם תהיה ממשלת ימין-חרדים. "

גוזלן מוסיף כי "אנו מעריכים כי ללא פיחות משמעותי בשע"ח של השקל, הסבירות לנקיטת צעדים מרחיבים נוספים בחודשים הקרובים נותרת גבוהה למדיי. בין צעדים אלו ניתן למנות הפחתה נוספת בריבית לכיוון אפסי-שלילי קל, הגברת רכישות מט"ח והכוונה עתידית (כדוגמת מסר ולפיו הריבית המקומית תישאר נמוכה מזו שבארה"ב לפרק זמן ממושך). לעומת זאת, אנו רואים בהשקת תוכנית הרחבה כמותית, הכוללת רכישת אג"ח, כצעד בעל הסתברות נמוכה מאוד וזאת בעיקר בהתחשב במצב הבועתי של שוק הנדל"ן למגורים המקומי."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר