ח"כ אלי כהן: תקרת ריבית במשק תכשיר ריביות שערוריתיות של חברות האשראי
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ח"כ סלומיאנסקי: ההצעה תקפיץ את מחיר האשראי ותייקר את הריבית במשק
,עודכן
ח"כ אלי כהן יצא היום (רביעי) בתקיפות כנגדהסעיף המרכזי בהצעת החוק בעניין הסדרת הלוואת חוץ בנקאיות. החוקהונחהיוםבועדתהשרים לחקיקה והוא אמור לקבוע תקרה של 20% על האשראי במשק. ח"כ כהןמתכוון לפנותבנושאלשרת המשפטים, איילת שקד.לדבריו "הצעת החוק מבוססת על המלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית וכוללת מרכיבים חשובים, אך יחד עם זאתכוללת סעיף מרכזי ושערורייתי במיוחד. על פיו, הריבית המקסימאלית שיוכלו לגבות הבנקים וחברות המימון החוץ בנקאיות תעמוד על למעלה מ-20%.""המצב כיום הוא שלבנקים אין תקרה בגין הריבית, ואילו לגופים החוץ בנקאיים עומדת התקרה על פי 2.25מהריבית הממוצעת הניתנת ע"י הבנקים, קרי מגבלה אפקטיבית של 9-10%.עצם הרעיוןלקבוע תקרה, על מנת לשמור עלנוטליהאשראי,היא ראויה. אולם, תקרה של 20% ומעלה שתחול הןעל הבנקיםוהן על חברות המימון החוץ בנקאיות,היא מקוממת ונועדה להכשיר את הריביותהשערורייתיותשגובות חברות כרטיסי האשראי."
ח"כ כהן מציין כי "
הבנקים נהנים מעלויות גיוס כסף נמוכות, איכות לווים טובה יותר וידע רב יותר אודות הלווים, בהשוואה לגופים החוץ בנקאיים. כשכך, אין שום מקום להכפיל את תקרת הריבית ביחס לגופי המימון החוץ בנקאיים."שוק האשראי מוסדר כיום על ידי שני חוקים, חוק הריבית, החל על כל ההלוואות הצמודות למדד יוקר המחיה או למטבע חוץ. חוק זה קובע, בין היתר, ריבית מירבית, הקבועה בצו הריבית ועומדת נכון להיום על 13% לשנה, וריבית פיגורים מירבית העומדת נכון להיום על 17% לשנה. החוק קובע קנס למי שעובר על הוראות החוק. וכן חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות אשר מסדיר את שוק ההלוואות החוץ בנקאיות, תוך התמקדות בחובות הכתב והגילוי ובהגבלת הריבית המירבית וריבית הפיגורים המירבית.
בייעוץ המשפטי של הוועדה סבורים כי במערכת הבנקאית קיימים שני חסמים עיקריים לתחרות: האחד, פערי מידע בין הלקוח והבנק הנובעים ממורכבות המוצר הבנקאי וקושי בהבנת מבנה הריביות והעמלות, והעדר שקיפות מצד הבנקים. והשני, עלויות מעבר גבוהות הנובעות בין היתר מהמידע המועט שבידי הלקוח על עצמו.
צוות בראשות המפקח על הבנקים המליץ על אמצעים שונים להגברת התחרותיות בשוק הבנקאות הישראלי. בין השאר הצעת חוק זו, הינה תוצר של המלצות הצוות.
השינויים המוצעים בהצעת החוק הם: הרחבת תחולת החוק גם על מלווים נוספים, כגון המערכת הבנקאית. שינוים הנוגעים לריבית המירבית – ובהם שינוי מנגנון קביעת הריבית המירבית המותרת וגובהה, שינוי הגדרת המונח "ריבית" כך שיכלול גם את "ריבית הפיגורים". שינויים בקביעת הריבית הממשית – לרבות הקביעה כי הריבית הממשית תיקבע כך שבסיס הריבית וההצמדה לא יהיו תלויים במלווה או בלווה. הרחבת חובות הגילוי וההגנות ללווים, הרחבת חובות הגילוי של המלווים, קביעה שהוצאות הגביה שניתן להוציא, צריכים להיות סבירים, צמצום הגנות המלווים במערכת ההוצל"פ וקביעת ריבית המהווה ברירת מחדל במקרה של חסר בחוזה. סדרי דין בהוצל"פ ובביהמ"ש, וכן קביעת סנקציות פליליות והוספת מנגנון עיצומים כספיים ביחס למלווים מוסדיים.
נציגת משרד המשפטים עו"ד רוני נויבואר אמרה שההצעה מבקשת לקבוע כללי משחק לכלל העוסקים במתן אשראי במשק, להרחיב את הכללים גם לאלו שהיום מחוץ לחוק. ולקבוע עבירות פליליות אפקטיביות. מתוך מטרה להוריד את יוקר המחיה. לדבריה, "יש רצון לפתח את האשראי החוץ בנקאי ולא שלווים יפלו לגופים לא לגיטימיים. היום, שוק האשראי החוץ בנקאי, הוא כמעט בהגדרה מיועד לבעלי סיכון גבוה".
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר בעניין תקרת הריבית "אני מניח שרוב ציבור הלווים, הינם לווים נורמטיביים. רוב המלווים, הם המערכת הבנקאית. וההצעה לקביעת תקרה על כלל הציבור בגלל המיעוט, תקפיץ את מחיר האשראי ותייקר את הריבית במשק. לא כך מוזילים את יוקר המחייה" אמר סלומינסקי.נציג משרד האוצר אמר "אנו מבקשים ליצור שוק תחרותי והוגן, וכי ע"מ להכניס גופים נוספים למערכת האשראי, יש צורך להעלות את מחיר האשראי. כיום, הבנקים יכולים להעלות את המחיר והם לא עושים את זה.ח"כ אלעזר שטרן הציע להפריד בין הבנקים שהם בעלי סיכון נמוך, עקב המידע הרב שהם חשופים לו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו