"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיא של 3 שנים ב-2015 בהיקף הפיצוי ששילמה קנט לחקלאים

הקרן לביטוח נזקי טבע שילמה סך של כ-400 מיליון שקל

,עודכן
צילום: יח"צ, קנט // נזקי ברד לאפרסמון

שיא של 3 שנים נרשם ב-2015 בהיקפי הפיצויים ששולמו לחקלאים בגין נזקי טבע. מסיכום נתוני השנה שחלפה על ידי קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי שולם סך של כ-400 מליון שקל כפיצויים לחקלאים. בשלוש השנים האחרונות שולם סכום של כמיליארד שקלים למגדלים. שיא נוסף נרשם בהיקף הודעות הנזק שהתקבלו בחדר המצב של החברה, ושבהם טיפלה, שעמדו השנה על למעלה מ-20,000 דיווחים.

מנתוני קנט הנוכחיים עולה כי את עיקר הנזק השנה ספגו מגדלי הפירות שפוצו בהיקף של למעלה מ-90 מליון שקל. מגדלי הירקות פוצו במעל ל-85 מליון שקל ומגדלי ההדרים פוצו במעל ל-55 מליון שקל. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו למגדלי הפלחה שפוצו בשנה החולפת בכ-20 מליון שקל. בענפי החי פוצו מגדלי העופות במעל ל- 30 מליון שקל. בבחינה מעמיקה של הנתונים עולה כי עיקר הפיצויים, מעל ל- 300 מיליון שקל שולמו למגדלים שרכשו ביטוח מורחב המעניק כיסוי מקיף יותר מהביטוח הבסיסי.

בקנט ציינו כי אירועי מזג האוויר השנה היו מפתיעים, ללא יכולת מוקדמת לאמוד את חוזקם. האירועים שהחלו בחודש ינואר והמשיכו לכל אורך הרבעון הראשון התאפיינו בסערות ורוחות חזקות במהירות של כ-100 קמ"ש, שלג שנערם באזורים רבים בארץ ונשאר מספר ימים, גשמים כבדים שעברו את הממוצע החודשי, ברד כבד, קרה ושרב שלווה ברוחות מזרחיות ואובך כבד מאוד שנמשך מספר ימים. בהמשך, הרבעון השני של השנה התאפיינו בתחילת הרבעון באירועי ברד ונזקי גשם. לקראת סוף הרבעון, בחודש מאי, היו שני אירועי שרב שפגעו ביבול וגרמו לנזקים רבים. ברבעון השלישי התאפיינו האירועים בגלי חום חריגים בעוצמתם. לקראת סוף השנה היו עדים לאירוע קרה שהתרחש בכל רחבי הארץ וגרם לנזקים כבדים בעיקר למגדלים בשטחים פתוחים ובכללם מגדלי תפוחי האדמה בדרום הארץ.

בבחינה מעמיקה של סוגי הנזקים שנגרמו לחקלאים, עולה כי מרבית הפיצויים, כ- 85 מליון שקל, שולמו בעקבות אירועי סערה שהתרחשו מספר פעמים במהלך השנה ושלוו ברוחות עזות וגשמים חזקים במיוחד. אירועים אלו גרמו לנזק לעצים ונשירת פרי. בגידולי הירקות עיקר הפגיעה הייתה לגידולים בשטח פתוח ונזקים בבתי צמיחה שהתמוטטו. נזקי הברד, המוערכים בכ – 80 מליון שקל, פגעו בעיקר בפירות השונים ובכללם תפוחים, אפרסמונים ואבוקדו ובגידולי בשטח הפתוח בירקות וצמחי נוי. כ- 55 מליון שקל פיצויים שולמו בעקבות נזקי הקרה, שפגעה בעיקר בגידולי השטחים הפתוחים כגון תפוחי אדמה.

לדברי דוד גינזבורג, מנכ"ל קנט, בשנים האחרונות מזג האוויר הופך לנושא מרכזי בסדר היום הציבורי אולם עבור החקלאים השינויים הקיצוניים במזג האוויר הופכים לנושא קיומי. אין אף מגזר שמסוגל להתמודד בעצמו עם נזקים בסדרי גודל שכאלה. בלי התמיכה של הממשלה בחקלאים באמצעות הביטוח, היינו עדים לקריסה מוחלטת של ענף החקלאות בישראל, על כל המשמעויות הנלוות לכך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר