"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סינדרלה כחול־לבן: מהאקדמיה - לצמרת שוק הרכב העולמי

הרעיון שצץ במוחו של פרופ' שעשוע בעת העברת מצגת • הפיתוח של מערכת חדשנית למניעת תאונות • השת"פ עם יצרניות הרכב הגדולות • והאקזיט הענק • הדרך לפיסגה של מובילאיי

,עודכן
היו"ר פרופ' אמנון שעשוע // צילום: מתוך סרטון תדמית של החברה // היו"ר פרופ' אמנון שעשוע // צילום: מתוך סרטון תדמית של החברה

מחזון לרכישה היקרה ביותר בתולדות מדינת ישראל: חברת מובילאיי הישראלית, שנמכרה ב־15 מיליארד דולר, נולדה מרעיון שצץ במוחו של פרופ' אמנון שעשוע ב־1998, בעת שהעביר מצגת ליצרן רכב. ההברקה קרמה עור וגידים לאחר שחבר לזיו אבירם שנה מאוחר יותר, והשניים הקימו את החברה שעשתה אתמול היסטוריה.

צילום: רויטרס

שעשוע, מומחה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, הצליח לפתח מכשיר שיכול לאמוד מרחקים באמצעות מצלמה אחת, במקום שתי מצלמות שנדרשו עד אז כדי לייצר תמונה תלת־מימדית של הסביבה. האפשרות להסתפק במצלמה אחת הוזילה את המערכת והנגישה אותה ליצרני רכב שרצו מערכות התרעה מפני תאונות. שעשוע הצליח לשכנע יבואני רכב בישראל בנחיצות המערכת, והם אלה שביצעו את ההשקעה הראשונה של מיליון דולר, לפי שווי של 6 מיליון דולר.

אחד המרוויחים הגדולים מהעיסקה הוא צבי נטע, הבעלים והמנכ"ל של חברת "מכשירי תנועה" ואחד המשקיעים הראשונים בחברה. נטע סיפר ל"ישראל היום" על הסיבות שגרמו לו לגייס כסף למוצר המקורי של מובילאיי: "ראשית, הוא זיהה את המרחק של הנהג מהרכב שלפניו ווידא שלא יפגע בו אם יבלום. שנית, הוא זיהה אם נמצא לפניו עמוד, אדם, או רכב דו־גלגלי. הפעולה השלישית של המוצר, שעד היום אף חברה לא מבצעת ברמה שלו, היא זיהוי של סטייה מהמסלול".

עד 2021 זה כאן

בשנים הראשונות הסתובב פרופ' אמנון שעשוע ברכב ספורט נדיר של יגואר, ועליו הדגים את הפעולה של המערכת. גם ביגואר הבינו שברכב יקר כזה רצוי שתהיה מערכת שתמנע תאונה. הם לא היו היחידים. וולוו ומרצדס התקינו גם הם מערכות התרעה. בשלב הראשון ההתרעה היתה קולית וחזותית, אך בשלב שני, שהגיע לחלק מהדגמים, המערכות לא רק מתריעות אלא גם עוצרות אם הן מזהות שהנהג אינו מרוכז בנהיגה. השלב הבא היה הסיבה שגרמה לאינטל לחזר אחר מובילאיי עד לרכישתה: פיתוח מערכות החישה של רכב אוטונומי, ללא נהג. בניגוד למערכות ההתרעה שכבר היום משלבים במכוניות, הרכב האוטונומי עדיין לא הגיע לכבישים הציבוריים, אך זו המגמה החדשה שכל יצרני הרכב לוטשים אליה עיניים: כלי רכב שאינם זקוקים לנהג, ומנווטים מנקודה אחת לאחרת באמצעות מערכת חישה אוטומטית. בשנה שעברה החלה מובילאיי לשתף פעולה עם ב.מ.וו ועם אינטל במטרה לפתח רכב אוטונומי עד 2021. שיתוף הפעולה התמקד באיסוף נתונים ממספר עצום של כלי רכב, על מנת ליצור בסיס מידע שיאפשר נהיגה אוטונומית בטוחה.

לאחר שאינטל הפסידה את שוק הסמארטפונים למתחרה הגדולה קוואלקום, היא ביקשה לבסס שליטה בתחום הרכב האוטונומי המתפתח. עבור החברה הרוכשת המיזוג מבטיח שליטה בשוק, שעתיד להגיע לעשרות מיליארדים בכל שנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר