התנהגות קרטלית, לכאורה

ההקלות שפרסמה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, הן חלק מיישום מסקנות ועדת שטרום שהוקמה ב־2015 ומסקנותיה עברו בחקיקה בתחילה השנה שעברה - החוקלצמצום הריכוזיות בבנקים.

מדובר בצעד חשוב לקידום התחרותיות, שלא יכולה להתקיים בלי שייכנסו לשוק הריכוזי הזה מתחרים נוספים. לכן גם בשבוע שעבר, מיכל הלפרין, הממונה על הגבלים עסקיים, דחתה את הבקשה לאישור עסקת המיזוג בין בנק איגוד לבנק מזרחי־טפחות.

הסיבה לדחיית העסקה היא שהמיזוג יצמצם עוד יותר את מספר הבנקים. אלא שהבנקים המעטים הפועלים בארץ במילא לא מצליחים לייצר תחרות של ממש והבנקים הקטנים לא מצליחים לפרוץ, למרות שלכאורה המגבלה של פריסת הסניפים כבר כמעט חסרת משמעות בעולם התיווך הפיננסי, שבו עיקר הפעולות מתבצעות באופן דיגיטלי.

כפי שקבעה ועדת שטרום, החסמים העיקריים לתחרות, מעבר לחסמי ההון, הם היעדר לשכת שירות לבנקים, כזו שתספק שירותי מידע וקישוריות לבורסה ולמאגרי מידע שונים. הבנקים הגדולים בארץ צמחו עם המחשבים והקימו לעצמם את המערכות הללו, שבנייתן עולה מאות מיליוני שקלים.

בעולם מקובל שחברות חיצוניות מספקות את התשתית הזו, שאין לאף בנק חדש היגיון כלכלי להקים את המערכת בעצמו, אך לשכת שירות כזו שתציע את השירותיםלכמה בנקים חדשיםתהיה כלכלית מאוד. הדבר דומה לתשתית הדרושה להקמת חברת סלולר - האנטנות.

החוק כיום מאפשר לחברות חדשות להיכנס לשוק בלי להקים בעצמן מערך אנטנות משלהן. בעולם פועלות שלוש חברות שמסוגלות להקים חברות כאלה - טאטא ואינפוסיסט ההודיות וכן טמנהוף השוויצרית. הראשונה הקימה בשביל בנק לאומי את התשתית של "פפר". האוצר תקצב את העניין הזה, אך לדעת גורמים בשוק בתקציב נמוך מדי.

עניין נוסף הוא ביטוח הפיקדונות. כשלקוחות רצו להעביר את החשבון שלהם לבנק קטן, בבנקים הגדולים רמזו ללקוחות שהם לוקחים על עצמם סיכון, מכיוון שלבנק הקטן אין ביטוח למקרה של קריסה. הבנקים הגדולים נהנים מעמימות בתחום הזה. הם לא יכולים לומר בפה מלא שלהם יש ביטוח כזה, אך בפועל ברור שהמדינה לא תיתן לבנק גדול לקרוס ולכן דה־פקטו, עד כה המדינה הצילה בנקים שנקלעו לקשיים.

את העמימות הזו חייבים לפתור - כפי שקיים בעולם, לבטח פיקדונות עד לסכום מסוים - מה שיאלץ לקוחות לפזר סיכונים בין כמה בנקים.

כיום פועלים בישראל 7 מיליון חשבונות בנק. ניסיון העבר מלמד שבתוך פרק זמן קצר, 20 אחוזים מבעלי החשבון יגיבו לרפורמה משמעותית בתחום ויעבירו את הפעילות שלהם. למעשה, די ב־600 אלף חשבונות בנק פעילים בבנקים חדשים כדי להצדיק את פעילות לשכת השירות - הרבה פחות מ־1.4 מיליון חשבונות שצפויים להיפתח. לכן מדובר בחבלי לידה שמשרד האוצר יכול להתגבר עליהם אם הוא ימשיך לפעול בנחישות בתחום.

שר האוצר משה כחלון עשה את הצעדים הראשונים לפני כשלוש שנים כשהקים את ועדת שטרום, הוא יכול לזרז את העניין ולהביא את המהלך כולו לבשלות שתביא לישראל בשורה של ממש. עד כה הבנקים פועלים בסביבה לא תחרותית ונהנים מהמשק הריכוזי בכלל.

המימון הריכוזי יוצר מועדון סגור של חברות ריכוזיות. היה זה דרור שטרום, כממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, שאמר שהבנקים מתנהגים בצורה קרטלית, לכאורה. מאז אף ממונה על הגבלים לא העז להכריז עליהם ככאלה. נקווה שהרפורמה האמיתית תחול עוד קודם שמישהו יהיה אמיץ מספיק כדי להכריז את המובן מאליו.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!