"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"בתום תקופת הזיכיון של כיל - ים המלח ייהפך לביצה"
חשש: מפלס ים המלח ימשיך לרדת, הנזקים יגדלו והמלונות יהיו על בריכה תעשיתית
ים המלח // צילום : דודו גרינשפן

"בתום תקופת הזיכיון של כיל - ים המלח ייהפך לביצה"

חשש: מפלס ים המלח ימשיך לרדת, הנזקים יגדלו והמלונות יהיו על בריכה תעשיתית

זאב קליין
, עודכן

ועדת הכספים דנה בהמלצות צוות נוה להיערכות לקראת תום תקופת הזיכיון שלכימיקלים לישראלופרסום מכרז חדש ב־2030. יותר משנתיים וחצי נדרשו לצוות המיוחד, בראשות הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, לפרסום ההמלצות.

בדיון בוועדת הכספים הזהיר נוה כי בגלל משבר המים והבצורת, זו השנה החמישית ברציפות, "גם אם המדינה תפסיק לשאוב ב־2030 וכל שאר הגורמים ימשיכו כרגיל, מפלס ים המלח ימשיך לרדת והנזקים יגדלו, כך שהפעילות התיירותית והמלונות בים המלח יהיו על 'בריכה תעשייתית' של מפעלי ים המלח, שייהפך לביצה".

לעניין הפגיעה בים המלח גילה נוה כי "חסרים בין 700 ל־800 מיליון קוב בשנה. הסיבה לכך היא שכל מי שיושב סביב ים המלח משתמש במים; גם הירדנים במשבר מים גדול. בגלל משבר המים בגליל, גם אנחנו לא משחררים מים מהכנרת".

בדיון בעניין עתיד הזיכיון במפעלי ים המלח, דרשו ח"כים לבחון שינוי המצב כך שהזיכיון של כימיקלים לישראל לא יהיה מכשול לקיום מכרז יעיל. חברי הכנסת קראו לכרוך את שיקום ים המלח בתנאי המכרז העתידי. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני בעד להקדים את המכרז משנת 2030, לפתוח את המצב המשפטי ולהיכנס עם כיל למשא ומתן. אם נתמהמה זה יעלה לנו יותר".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...