בקרב נגד עליות המחירים הממשלה כבר הפסידה

בזמן שהעולם וישראל עוקבים באדיקות אחר המתרחש באוקראינה, מחירי הסחורות לא עוצרים:מלחמת רוסיה-אוקראינה גרמה לזינוק חסר תקדים בשוק הסחורות, דבר שיתבטא בקרוב בגל התייקרויות נוסף. לפי נתוני בלומברג, בשבוע האחרון זינק מחיר החיטה בלא פחות מ־41%, מחיר הנפט ב־15%, מחיר התירס ב־17%, מחיר הפלדיום ב־18% ומחיר האלומיניום ב־13%.

מחיר החיטה זינק לרמה הגבוהה ביותר מאז 2008, היות שהמלחמה מטילה איום על אספקה של כרבע מכמות החיטה הנצרכת בעולם. הנפט מזנק אף שעדיין לא הוטלו סנקציות על יצוא הנפט הרוסי. לפי התחזיות של JPMorgan Chase הנפט יגיע ל־185 דולר לחבית אם האספקה מרוסיה תמשיך להיות משובשת.

לא צריך להיות כלכלן בכיר כדי להבין שישראל, כמו שאר העולם, עומדת בפני גל התייקרויות. אף שעד כה המחירים אצלנו לא זינקו בשיעורים גבוהים, ישראל נכנסת לגל העליות במצב הרבה פחות טוב ממדינות המערב - עם יוקר מחיה הגבוה בכ־20% מהממוצע.

מה צפוי להתייקר? זינוק במחיר הנפט יוביל לעלייה נוספתבמחיר הדלקשכבר הגיע לשיא של שבע שנים וחצי. כפועל יוצא מזה, יתייקרו הוצאות ספקי המזון, תעריפי התחבורה הציבורית ועוד. העלאת מחיר הקמח תייקר את כל המוצרים העשויים ממנו - מלחם ועד אטריות, מה שכמובן ייקר לא רק את הקנייה בסופר, אלא גם מחירי ארוחות במסעדות. נוסף על כך, צפוי להתייקר המזון לבהמות ולעופות שמיובא מאוקראינה - מה שעשוי להשפיע גם על מחירי בעלי החיים.

המשרדים הממשלתיים האמונים על הנושאים הללו, מוציאים בינתיים מסרים פושרים וספק מרגיעים, שלפיהם יש לישראל מספיק מלאי המוחזק בידי יצרני המזון והמדינה. אלא שהמלאים דינם להיגמר, ויש צורך לחדש את המלאי, השאלה היא מתי ובאיזה מחיר. האם הממשלה עושה מספיק כדי לעזור לאזרחיה לעבור בשלום את גל ההתייקרויות הצפוי? התשובה היא לא.

על הצווים להורדת המכסים על יבוא פירות וירקות ניתן היה לחתום לפני חצי שנה, אך זה עדיין לא קרה. הוועדה לבחינת פערי התיווך במכירת פירות וירקות לא ממהרת להציג את מסקנותיה, מה שהיה אולי מזרז את התהליכים ומעלה את ההיתכנות הפוליטית של הרפורמה.

אחד הכלים הנוספים שהיו יכולים לעזור הוא העלאת שכר המינימום בשיעור גבוה יותר ממה שסוכם במסגרת עסקת החבילה. התוספת של 100 שקלים בחודש אפריל היא מעט מדי ומאוחר מדי. המשק נמצא בתעסוקה מלאה, והמעסיקים לא מצליחים לגייס עובדים, כך שנראה כי בשלו התנאים לפתוח את עסקת החבילה. נכון, לא מדובר במשימה פשוטה, אך היא מתבקשת נוכח סביבת המחירים שהשתנתה. כאשר זו נחתמה בחודש נובמבר איש לא דמיין שמחיר הנפט יגיע ל־115 דולר ושמחיר החיטה יחצה את 400 היורו לטונה.

מה עוד הממשלה יכולה לעשות כדי להקל על אזרחיה? אולי ללמוד כמה דברים מראש עיריית ת"א, רון חולדאי, ששימח לא מעט תושבים בעיר עם ההודעה הבאה: "הורים יקרים, שמחים לבשר כי עיריית ת"א החליטה לסבסד את מחיר הצהרון על מנת להקל עליכם. החל מחודש מארס יחל סבסוד של 225 שקלים לחודש". ההנחות יינתנו גם למנויי קאנטרי עירוניים, מועדוני הקשישים ועוד. ללא מבחן הכנסה, ובלי הרבה דיבורים, ראש עיריית ת"א החליט לפעול ולא לחכות לממשלה.

אז ייתכן שהורדת מס הבלו על הדלק היא צעד פופוליסטי ולא נכון להילחם במגמה כלל עולמית, אך ישנם צעדים אחרים שאותם ניתן לעשות. יוקר המחיה הפך לבעיה אקוטית כל כך בישראל, עד שהיא דורשת התייחסות מיוחדת ועקבית של הממשלה ולא רק בעיתות המשבר.

נזכיר כי לאחרונה הממשלה הצליחה לעצור באופן חלקי את העלאות המחירים על ידי לחץ חסר תקדים על ספקי המזון, כמו אסם, שסטוביץ, דיפלומט ואחרות. ככל שהמלחמה תימשך, לא מן הנמנע כי בפסח החברות יודיעו על העלאות מחירים גבוהות אף יותר ממה שתוכנן, והפעם, כלל לא בטוח שהלחץ של הממשלה יכול לעזור.