כך תשפיע מלחמה באוקראינה על הכלכלה בעולם ובישראל

הסנקציות הכלכליות שיוטלו על רוסיה צפויות להביא להיחלשות המטבע המקומי ועלייה באינפלציה • החשש: זינוק במחירי הדלק והתייקרות במחירי המזון

שער הנפט צולל. וול סטריט // צילום: אי.פי

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והסנקציות שיוטלו על רוסיה עלולות לפגוע פגיעה ניכרת בכלכלת רוסיה. הבוקר (חמישי) השלטונות הרוסיים הפסיקו את המסחר בבורסת רוסיה לאחר שמדד ה-MOEX הרוסי קרס ב-45%. לאחר שהמסחר חודש הבנק המרכזי הורה לברוקרים להפסיק לקבל הוראות מכירה בשורט על מניות רוסיות, דבר שמאותת על עומק המשבר הפיננסי שצפוי ברוסיה.

בתוך כך, ארה"ב כבר הוציאה צו איסור על השקעות, סחר ומימון על ידי גופים אמריקאים, אך זאת רק ההתחלה, וארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה יכריזו בקרוב על סנקציות נוספות. הסנקציות נגד רוסיה יכולות להיות בשני מישורים מרכזיים: מגבלות על הסקטור הפיננסי ומגבלות סקטור האנרגיה. המגבלות על המגזר הפיננסי יכולות לכלול צעדים כמו חסימת הגישה של הבנקים הרוסים לדולר האמריקאי ולמערכות התשלומים ה-SWIFT הבינלאומית.

יצואנית חיטה מהגדולות בעולם, שדה חיטה באוקראינה, צילום: אי.אף.פי

עדיין לא הוטלו סנקציות נרחבות על סקטור האנרגיה הרוסי, למעט על שתי חברות של מכליות נפט (אוניות), שהן חברות בנות של PSB. היכולת של אירופה "להימנע" מצריכת אנרגיה רוסית היא בלתי אפשרית, מכיוון שחלקו של הגז הרוסי באירופה הוא יותר מ-30%, וחלקו של הנפט הרוסי בעולם מהווה יותר מ-10%.

אי לכך, לא סביר שיוטלו סנקציות מלאות כמו איסור הייצוא המוחלט של הגז והנפט מרוסיה למדינות המערב, כפי שהיה עם איראן. בינתיים, לא מעט אנליסטים כבר מעריכים כי לנוכח אי הוודאות השוררת בשווקים וההפרעות שעלולות להיגרם באספקת הנפט, מחיר החבית עשוי לחצות גם את רף ה-120 דולר, מה שיזניק את מחירי הדלק בעולם וגם בישראל.

היום הראשון למלחמה: רוסיה פלשה לאוקראינה // קרדיט: רויטרס, נטע בר

אילו סנקציות צפויות על רוסיה ומה השלכותיהן?

"צפוי שהסנקציות יכללו מגבלות ספציפיות על פעילויות כלכליות הנחשבות למקורבות לנשיא פוטין, במאמץ להשפיע על הכיוון של המדיניות הרוסית. אלה היו בין צעדי הסנקציות שהוטלו לאחר סיפוח חצי האי קרים בשנת 2014", אומר ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי.

לדברי בפמן, "הסנקציה הסבירה ביותר צפויה להיות בדרך של מגבלות של ממש על הפעלת צינור הגז התת-ימי החדש NORD-STREAM2 וצעדים נוספים כנגד בנקים רוסיים. יתכן איסור על רכישת טכנולוגיות מסוימות מרוסיה והגבלות על עסקאות אג"ח ממשלת רוסיה, שם היקף האחזקה הזרה קטן יחסית. במבט כולל, צפויה פגיעה בכלכלת רוסיה, תוך כדי כניסה למיתון, פיחות ניכר של הרובל הרוסי, האצה באינפלציה, שכבר גבוהה ברוסיה, והעלאת הריבית על ידי הבנק המרכזי של רוסיה לרמה דו-ספרתית. עם זאת, ככל שהמערב יטיל סנקציות קשות יותר על כלכלת רוסיה, המערב יצטרך לספוג נזק כלכלי כתוצאה מכך, כך שגם בתחום הכלכלי ישנו "מאזן אימה".

"הסנקציות עלולות לפגוע ביכולת הבנקים הרוסים להמיר רובלים לדולרים"

משרד האוצר האמריקאי כבר הטיל סנקציות על שני בנקים רוסים הקשורים לשלטון ועל החברות הבנות שלהם: VBA, בנק המשמש לגיוסי הון לממשל (תאגיד ממלכתי רוסי לענייני השקעות); ועל PSB, בנק המשמש את סקטור הביטחון של רוסיה. בנק זה בשליטת שני אחים אוליגרכים רוסים והוא מסייע לממשל במתן הלוואות ליזמות בתחום הביטחוני ומתן תמיכה פיננסית לתעשייה הביטחונית.

רוסיה אמנם פיתחה מערכת עצמאית להעברות בין-בנקאיות (MIR), אך היא טרם הצליחה לתפוס נתח שוק משמעותי. המדינות שהטמיעו את מערכת התשלומים MIR כוללות את: איחוד האמירויות הערביות, אוזבקיסטן, בולגריה, טורקיה  ותאילנד.

לדברי בפמן, "ההשפעה של סנקציות על בנקים ספציפית עשויה להיות גדולה, תוך איסור על בנקים בארה"ב לפעול בשיתוף או עבור בנקים רוסיים, ואף תוך הרחבת המגבלות לכל פעילות פיננסית שבין הסקטור הפרטי בארה"ב לבין כל גורם רוסי. צעדים כאלו עלולים לפגוע ביכולת של בנקים רוסים להמיר רובלים לדולרים וגם לפגוע בסחר החוץ שלה.  צפויה השפעה על תחומי פעילות רוסיים התלויים במיוחד בסחורות ושירותים מערביים, כמו תוכנה, מכונות וציוד".

מה לגבי ישראל?

"השילוב של זינוק במחירי הנפט ביחד עם הפיחות המשמעותי בשקל מגביר את הסיכונים האינפלציוניים בישראל וצפוי להוביל לעדכונים כלפי מעלה בתחזיות החזאים",  מעריך גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות.

במילים אחרות: האינפלציה בישראל שכבר חצתה את הגבול העליון של יעד האינפלציה של בנק ישראל צפויה להמשיך לעלות, וזאת בין היתר על רקע הזינוק הצפוי במחיר הדלק וההשלכות של המשך משבר בשרשראות האספקה.

אתמול פרסמנו את ההשפעה האפשרית של מלחמת רוסיה אוקראינה על יוקר המחייה בישראל. אם זו תימשך זמן רב, מחיר החיטה שכבר עלה בשנה שעברה על רקע המשבר בשרשראות האספקה, צפוי להתייקר עוד יותר ולגרום להתייקרות של מוצרי מזון נוספים המכילים קמח, כגון לחם, פסטות ועוד.

רוסיה ואוקראינה הן בין יצואניות החיטה הגדולות בעולם: שתי המדינות יחד אחראיות לקרוב לשליש מצריכת החיטה בעולם. הצרכן הישראלי עדיין לא הרגיש את ההתייקרות משום שטחנות קמח מחזיקות מלאים של חיטה שמספיקים לייצור במשך כשלושה חודשים, אך ככל שהמלחמה תימשך זמן רב יותר לא יהיה מנוס מהתייקרות מחירי הקמח ושל המוצרים המכילים אותו לצרכן.

בתוך כך נמסר ממשרד הכלכלה והתעשייה שהוא "עוקב אחר התפתחות האירועים באוקראינה ומקיים הערכות מצב באשר לסחר בין המדינות, מצב מלאי החירום, יבוא חומרי גלם, שינוע סחורות ועוד, יחד עם הגופים השונים בממשלה וגורמי התעשייה השונים, בהם יצואנים ויבואנים. בשלב זה אין פגיעה בפעילות הסחר של ישראל, וככל שתהיה, נדע לפעול בהתאם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר