הממשלה אמנם אישרה את תקציב המדינה לשנתיים הבאות, אך מעבר להסכמים ולדילים שנרקמו, אזרחים רבים נותרו מודאגים מכך שבעיותיהם נותרו מחוץ לשולחן. אחרים אף הביעו את התנגדותם מכך שהדרך שבה בחרה הממשלה לפתור נושאים מסוימים כלל לא תביא לשינוי אפקטיבי בשטח - לעיתים אף ההיפך.
תחבורה: "הנהגים על סף קריסה"
עיקר הבעיה הוא מצבם של הנהגים שמתלוננים רבות על שכר לא תקין, תנאי שירות ירודים ועוד. איגוד ועדי התחבורה בכוח לעובדים מסר: "התוספת המדוברת לתקציב נדרשת וראויה. עם זאת, אין ערך להעמדת תקנים ל־3,500 נהגות ונהגים במציאות שבה בורחים מהענף. הבעיה היא לא קליטה, אלא שימור הנהגים. על משרד התחבורה להבין שהענף על סף קריסה. לא ייתכן שנהג עם ותק של 30 שנה משתכר כמו ביומו הראשון".
בנוגע לאגרת הגודש, אם זו תיושם היא צפויה להכניס מיליארדים לקופת המדינה. החשש הוא כי עיקר הנפגעים הם אנשי הפריפריה, והשאלה היא לאן הכסף יזרום. נזכיר שנוסעי הפריפריה הביעו לאחרונה אכזבה, הן מביטול ההנחות ברב־קו והן מחוסר היעילות התחבורתית.
מקס מורוגובסקי, יו"ר הארגון "תחבורה בדרך שלנו" הפועל לשיפור התחבורה הציבורית, הוסיף: "אגרת הגודש היא בשורה, אך בלי תוספת שירות וזכות דרך לתחבורה בעזרת נת"צים היא לא תעשה את השינוי הנדרש. הבטחת תקציב של מיליארדים לפיתוח שוטף של התחב"צ לא תעשה כלום, אם הכסף לא ילך לסגירת פערי רציפות במטרופולינים - אלא לסלילת נת"צים כתוספת נתיבים בכבישים נידחים. בתקציב מתחבאת גזירה של ביטול הערך הצבור, ולטעמנו זו פגיעה מיותרת באוכלוסייה החלשה, שמשתמשת באופן תדיר בתחבורה הציבורית בדמות כרטיסי חופשי־חודשי".
יוסי סיידוב, מייסד "15 דקות" ו"רחובות שלנו", התייחס לעלייה המסתמנת במחירי התחבורה הציבורית ואמר: "העלאת מחירי התחבורה הציבורית ואי הקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליטניות הן מכה קשה לנוסעי התחבורה הציבורית, ואכזבה גדולה ממשרד התחבורה ומהשרה מיכאלי. ישראל נמצאת במשבר תחבורה חסר תקדים, והממשלה נוקטת צעדים הפוכים ומוזרים הפוגעים בנוסעים ובכלכלת ישראל".
החקלאים: "להוריד את החרב מהצוואר"
בדיון שהתקיים אתמול בכנסת בוועדת הכלכלה על הרפורמה בחקלאות, אמר סגן שרת הכלכלה, ח"כ יאיר גולן, כי "יש לנו חודשים ארוכים לעבוד על שיפור החוק ולהגיע למתווה. אי אפשר להתקדם קדימה בלי שהנתונים מוצגים כהווייתם". כמו רבים בדיון, גם סגן השר התעלם מיעד האוצר להשיג תחרות בענף החקלאות, והתמקד בשאלה אם ההתייקרויות במחירי החקלאים מוצדקות או לא.
"צריך להציג פה נתונים, כולל מה קרה לעלויות לחקלאי, שמורכבות ממים, עבודה, הדברה, מיכון חקלאי ועוד. זה צריך להיות מוצג בצורה רצינית, כדי שנוכל לדעת אם החקלאים עושקים אותנו, או שהם עובדים קשה ובקושי מוציאים את לחמם מהעבודה הקשה", אמר גולן. איתן יוחננוף, המנכ"ל והבעלים של רשת שיווק המזון יוחננוף, אמר בפאנל שהתקיים ב"ישראל היום" כי "מחירי הפירות והירקות התייקרו על ידי החקלאים. אנחנו שקופים, אפשר לראות את המאזנים שלנו, ובין רשתות המזון יש תחרות. על מחירי התוצרת החקלאית אין תחרות".
גולן התעלם מכך שלחקלאות בארץ אין אפשרות לספק ביטחון תזונתי. רק 20% מהבשר ומהדגים הנצרכים בארץ הם מתוצרת מקומית. רק לאחרונה הותר ייבוא מאסיבי של חמאה שהיצרנים המקומיים לא היו מסוגלים לספק, ולפני כל חג נפתחות מכסות ביצים כדי למנוע מחסור, כמו זה שהיה עם פרוץ משבר הקורונה. יתר היעדים נשמרים גם במתווה שהציע האוצר.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, אמר בתום דיון סוער על הרפורמה בחקלאות כי "רפורמה לא עושים בגרזן קצבים, אלא בסכין מנתחים".
מנכ"לית משרד החקלאות הוסיפה כי "הרפורמה מבוססת על שיח עם החקלאים, ותחסוך כאלף שקלים בשנה למשק בית. יש עוד חודשים ארוכים לעבוד על שיפור הרפורמה. נציגי החקלאים מוכנים לרפורמה - רק לא כשהחרב מונחת על צווארם".
הפנימאים: "האווירה במחלקות קשה"
באיגוד לרפואה פנימית מוחים על כך שבתקציב משרד הבריאות אין מענה לצורך בחיזוק הרפואה הפנימית. פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, ופרופ' נמרוד מימון, מזכיר האיגוד, ביקשו הבהרות בנושא ממשרדי הבריאות והאוצר.
"האווירה במחלקות הפנימיות קשה. אנחנו בשיא של כל הזמנים מבחינת תפוסות. כבר כמעט 20% מהמחלקות הפנימיות מוסבות או מוקצות לחולי הקורונה, וזה מצמצם את מספר המיטות הפנויות לחולים האחרים. נוסף לכך, אנחנו עדים הקיץ לתחלואה שטיפוסית לעונות החורף. אלה סנוניות שמבשרות מה יקרה במדינת ישראל בסתיו ובחורף, ומנגד, התקציב מתעלם מתמונת המציאות", אומרים פרופ' אליס ופרופ' מימון.
גם יושב ראש ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, כתב לראש הממשלה: "לצערי, ה'תוספת' שבה מתהדר משרד האוצר אינה באמת תוספת. ודאי לאור ההוצאות הדרושות לצורך התמודדות עם מגיפת הקורונה. הצעת האוצר גוזרת המשך הרעבה של מערכת הבריאות, המשך הפערים בינינו לעולם המערבי ואף בין הפריפריה למרכז. הצעת האוצר תעמיק את ההוצאה של משקי הבית על שירותי הבריאות בצורת היטלים ומסים חדשים על הציבור".
פרופ' חגי ציין כי למערכת הבריאות חסרים כ־20 מיליארד שקלים כדי לצמצם את הפער בין ישראל לבין ההשקעה בבריאות של המדינות המפותחות. "נקבנו בסכום של 5 מיליארד שקל לבסיס התקציב, שהם המינימום ההכרחי כדי להיאבק בצפיפות הגדולה במחלקות ובזמני ההמתנה הארוכים בחדרי מיון. לא נוכל לעבור לסדר היום מול המשך מגמה זו".
הנכים: "שערורייה בלתי מוסרית"
"אישור תקציב המדינה 'מגלח' מחוק הנכים כחצי מיליארד שקלים, חרף סיכומים קודמים", תקף אתמול חנן טל, מנכ"ל ארגון "נכה לא חצי בן אדם". לדבריו: "מדובר במהלך שערורייתי חסר כל מוסר, הפוגע אנושות בנכים הקשים ביותר הזקוקים לכסף כאוויר לנשימה.
"חוק הנכים, שלא מיושם כבר שנתיים, מבטיח לציבור הנכים תוספת תקציבית בסך של כ־4 מיליארד שקלים. יחד עם זאת, במשרד האוצר מפרשים את החוק אחרת. לטענתם, קצב גידול האוכלוסיה ושינוי התנהגותו של ציבור הנכים מגדילים את ההוצאה בכ־500 מיליון שקלים, ואת הסכום הזה מבקש האוצר, באופן מקומם, לגרוע מ־4 מיליארד השקלים". ארגוני הנכים הזועמים מתכוונים למחות ולחסום כבישים כדי לקבל את המגיע להם על פי החוק.
התעשיינים: "הנכשלת וגם מיסית?"
לדברי התעשיינים, המשמעות ההיקפית של הרפורמות שאושרו היא פגיעה דרמטית דווקא בתושבי הפריפריה ובשכבות החלשות.
יו"ר התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר ל"ישראל היום": "אנחנו נחיה עם מס פחמן, אבל לא עם 'מס מזהמים' נוסף שהוא בגדר 'הנכשלת וגם מיסית'. יש 450 מפעלים שהיו אמורים לעבור לגז טבעי, אבל בפועל רק 80 עברו, ורבים מהם משתמשים במזוט - לא כי הם רוצים, אלא כי אין להם דרך לחבר את המפעל שלהם לגז טבעי. אוי ואבוי אם המדינה עכשיו תעניש את המפעלים על כישלונותיה שלה. זה יעמיד את המפעלים בסכנת קריסה - לא כי הם לא תחרותיים, אלא כי המדינה תטיל עליהם עלויות שלא ניתן לעמוד בהן".
חברות הביטוח: "פוגעים בבריאות המבוטחים"
התקציב החדש כולל מיסוי של 40% על רפואה פרטית. בלשכת סוכני הביטוח פנו לשר האוצר במכתב חריף נגד הרפורמה - שלדבריהם תפגע בשכבות החלשות, ולא תניב למדינה את ההכנסות שהיא חוזה: "דווקא כאשר אנשים נמצאים במצב מצוקה וצרה וזקוקים למזור רפואי, אין מקום להענישם רק כי רכשו ביטוח פרטי והם מבקשים לממשו", כתב לליברמן יוסי אנגלמן, הנשיא בפועל של לשכת סוכני הביטוח בישראל. לדבריו, "דיכוי הרפואה הפרטית יוביל לפגיעה במבוטחים, שכעת ייאלצו לספוג את העלייה במחירי הטיפול - עד כדי הפיכתם לבלתי מושגים עבור רבים".
נשיא לשכת סוכני הביטוח הוסיף כי הנחת היסוד שההיטל יכניס לקופת המדינה 900 מיליון שקלים היא מופרכת: "ספק שמתכנני ההצעה לקחו בחישוב האריתמטי את העובדה שהרבה מאוד מבוטחים יימנעו מביצוע הפעולות במערכת הפרטית, דבר אשר מעבר לפגיעה המהותית בשירותים הרפואיים של ציבור החולים בישראל, יוביל גם להקטנה בהתאמה של גביית ההיטל".
רואי החשבון: "יוקר המחיה צפוי לעלות"
"רשות המסים אינה מכירה ואף מתעלמת מהמציאות הכלכלית השוררת כיום במדינת ישראל", נכתב בחוות הדעת של הלשכה.
רואי החשבון תוקפים את הכוונה למסות חברות בינלאומיות, וטוענים כי הדבר יעלה את יוקר המחיה. "יתר על כן, אין בטיוטה על התייחסות לעניין אכיפתו של ההסדר המוצע, וכיצד רשות המסים מבקשת לגבות את המס מתאגידים בינלאומיים אשר מקום מושבם הינו מחוץ לישראל", נכתב.
בתחום הנדל"ן מזהירים כי הקלת הוצאת היתר בנייה "לא בהכרח תגרום לבניית דירות על אותה קרקע. שנית, חקיקה כזו, אם תתקבל, תגרום לירידת מחירים חדה בקרקעות, כאמור, היות שצפוי היצע גדול של מוכרי קרקעות, כאמור. נוכח האמור יש לדחות את ההצעה".
בהכנת הידיעה השתתפו שלומי דיאז, ערן בר־טל, מיטל יסעור בית־אור, נועם (דבול) דביר, גלעד צוויק
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו