"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עובדים בחג? זכאים לשכר מלא - ללא קשר למספר ימי החג והמנוחה

דמי חגים - זכות שאי אפשר לוותר עליה • גשרים - רק אם המעביד מודיע מראש • חופשות: המעסיק אינו רשאי לכפותן

| עודכן:
0השמעה
משרדים  , (הדמיה): magnific
משרדים | צילום: (הדמיה): magnific

הימים שבין ראש השנה לסוכות מייצרים שאלות רבות הנוגעות לתנאי העובדים. הנה חלק מהן - והתשובות עליהן.

השכר: לדברי עו"ד רוני סאיג, שמשרדו מתמחה בדיני עבודה וקניין רוחני, עובדים חודשיים גלובליים זכאים לקבל את משכורתם החודשית המלאה והרגילה, ללא קשר למספר ימי החג שחלו באותו חודש. ימי המנוחה של החג כבר כלולים ומובנים בתוך שכר הבסיס שלהם.

דמי חגים: בשורה התחתונה, דמי חגים הם זכות קוגנטית (זכות שהחוק נותן לעובד, ושאי אפשר לוותר עליה). מדובר בחוק מגן קשיח שאינו ניתן לוויתור או להתניה, גם אם העובד חתם על הסכמה בכתב לוותר עליהם, ההסכם בטל והמעסיק מחויב לשלם.

גשרים: מעסיקים רבים בוחרים לסגור את העסק במהלך חול המועד וליצור "גשר" - חופשה מרוכזת. הדבר מותר על פי החוק, אך כפוף לשני תנאים נוקשים של ניהול סיכונים. אם אורך החופשה המרוכזת הוא 7 ימים ומעלה, כולל שישי ושבת, המעסיק מחויב להודיע על כך לעובדים בכתב לפחות 14 ימים מראש.

חופשות: מעסיק אינו רשאי לכפות חופשה מרוכזת על עובד שאין לו מספיק ימי חופשה צבורים ולרשום לו יתרת חופשה שלילית, כלומר "מינוס" ימי חופשה. אם המעסיק החליט לסגור את העסק, עליו לשלם לעובד זה שכר רגיל עבור ימי הגשר או לאפשר לו לעבוד בפועל.

מתנות: לפי הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ענפיים, בענפים רבים במשק - כגון שמירה, אבטחה, ניקיון, מתכת ועוד, הענקת מתנה לחג היא חובה מוחלטת של המעסיק.

עבודה בחג: לדברי עו"ד סאיג, עובד שנדרש לעבוד ביום חג אינו נמצא באותו מצב משפטי כמו עובד שנעדר. אם העבודה בחג נעשתה מתוך כורח והוראת המעסיק ולא מבחירה עצמאית של העובד: העובד זכאי לתשלום בגובה 150% משכרו הרגיל עבור שעות עבודתו בחג.

עו"ד רוני סאיג | צילום: ללא קרדיט

לדברי עו"ד שני מרום, שותפה, מחלקת דיני עבודה, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות': "ערב חג הוא יום עבודה מקוצר. היקף יום העבודה והתשלום בגינו עשויים להשתנות בהתאם למתכונת שבוע העבודה, להסכמים ולתנאים נוספים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר