"מאז ה-AI - מספר ההייטקיסטים שמחפשים עבודה שילש את עצמו"

מהפכת הבינה המלאכותית כבר אינה איום עתידי על שוק העבודה - אלא מציאות שמורגשת היטב בנתוני התעסוקה בישראל: בשירות התעסוקה מציגים תמונה של שינוי עמוק במבנה שוק העבודה, כשאחד הסימנים הבולטים לכך הוא העלייה החדה במספר עובדי ההייטק שמגיעים ללשכות התעסוקה, לאחר שפוטרו או סיימו את עבודתם.

מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד ענבל משש, אומרת כי הארגון משנה את תפיסת ההפעלה שלו: "נכנסתי לארגון במציאות משתנה, עם הרבה אתגרים - מהפכת הבינה המלאכותית, המשק שאחרי המלחמה, המילואים והצפון. הבנו ששירות התעסוקה לא יכול להיות רק גוף שמטפל באבטלה, אלא גוף פרו-אקטיבי שנותן פתרונות ומנהל את המעבר של שוק העבודה לעידן הבינה המלאכותית".

לדבריה, "קריירה היא כבר לא דבר ליניארי כפי שהייתה בעבר. אם הייתי ממליצה היום לצעירים מה ללמוד, לא הייתי אומרת מקצוע אחד אלא מיומנויות - מתמטיקה, אנגלית, אוריינות טכנולוגית ותקשורת בין-אישית. אלה הדברים שיאפשרו לאנשים להשתנות לאורך הקריירה".

ההייטקיסטים מחפשים עבודה

אחד הנתונים הבולטים שמציג שירות התעסוקה נוגע לעובדי ההייטק. לפי הדוח האחרון של השירות, 11% מכלל דורשי העבודה, כ-16,300 איש, מגיעים מענף ההייטק. מדובר בעיקר במתכנתים ואנשי ליבת התעשייה בעלי יותר משמונה שנות ניסיון.

"פרסמנו לפני שלושה שבועות דוח שמראה ששיעור ההייטקיסטים בקרב דורשי העבודה עלה מ-9% ל-11%, וזה שיא היסטורי", אומרת משש. "ב-2022 הם היו רק 4% מכלל דורשי העבודה. מאז שנחשפנו לכלי הבינה המלאכותית הנתון כמעט שילש את עצמו, ויש מתאם שאפשר לראות בין ההתפתחות של הבינה המלאכותית לבין השינויים בענף".

לדבריה, אין מדובר בקריסה של ההייטק אלא בתקופת מעבר: "לענף יש עדיין כ-18 אלף משרות פנויות והוא הוכיח לאורך השנים שהוא יודע לצמוח ממשברים, אבל הוא נמצא בטלטלה. המבנה של הביקוש לעובדים משתנה, ולא כל מי שמחפש עבודה מתאים באופן מיידי למשרות שנפתחות". עוד הוסיפה כי האתגר הגדול כעת הוא התאמת הכישורים למציאות החדשה: "הבינה המלאכותית צריכה להגיע לכולם - גם בתוך ענף ההייטק וגם מחוצה לו".

הכשרת המפוטרים ל-AI

כחלק מההתמודדות עם השינויים, שירות התעסוקה מפעיל תוכניות הכשרה חדשות עבור עובדים שפוטרו, ובהן גם תוכנית ייעודית ללימוד כלי בינה מלאכותית.

"לקחנו אנשים שנמצאים בין עבודות ובנינו עבורם תוכנית שבה הם לומדים לעבוד עם Claude Code", מספרת משש. "המדינה מממנת עבורם את הגישה לכלי, מביאה מרצים מבחוץ, והם לומדים לבנות אפליקציות ולייצר תיק עבודות אישי. המטרה היא לשפר את המיומנויות שלהם ולעודד יזמות".

לדבריה, שירות התעסוקה של היום כבר אינו עוסק רק בתשלום דמי אבטלה: "אנחנו רוצים לזהות מוקדם את השינויים בשוק העבודה, לעבוד עם המעסיקים ולא לחכות שאדם יאבד את מקום העבודה שלו. המטרה היא לחזק את ההון האנושי ולהגדיל את הפריון במשק".

מההייטק לכיתה

אחד המהלכים הבולטים שמקדם שירות התעסוקה הוא שיתוף פעולה חדש עם משרד החינוך, שנועד לשלב אקדמאים, ובהם גם הייטקיסטים, במערכת החינוך.

לדברי משש, "כבר היום מתקיים וובינר משותף עם משרד החינוך, שאליו נרשמו 1,450 משתתפים. בסוף אוגוסט תיפתח ההכשרה, והמטרה היא שהמשתתפים ישתלבו במערכת החינוך כבר בספטמבר". במסגרת התוכנית, משרד החינוך יציג את מסלול ההשתלבות במערכת, כאשר הלימודים לקבלת תעודת הוראה ימומנו כחלק מהתהליך.

במקביל, מקדם שירות התעסוקה גם שיתוף פעולה עם התאחדות התעשיינים, שבמסגרתו ייקלטו עובדים - בהם אנשי הייטק - כמטמיעי כלי בינה מלאכותית במפעלים ובחברות תעשייה.

"הבינה המלאכותית היא הזדמנות חברתית וכלכלית", מסכמת משש. "השאלה היא אם נדע כמדינה להטמיע אותה נכון. אם נעשה את זה - יהיה לנו שוק עבודה יציב וחזק יותר. אם לא, אנחנו עלולים להשאיר אנשים מאחור".