המשקיעים חזרו הבוקר (שני) לעבודה אחרי לילה סוער במפרץ, כשאיראן תקפה בסיסים אמריקניים בכווית, בחריין ובירדן - ותגובתם נתנה את אותותיה בשווקים. מחיר הנפט, המהווה את הברומטר הראשון למצב במצר הורמוז, עלה בכ-5% לרמה של 75 דולר לחבית; זאת לאחר שכבר נסחר מתחת ל-70 דולר לחבית בתקופת הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן.
מפגן כוח: הצי האמריקני נפרס סמוך למצרי הורמוז // פיקוד מרכז של צבא ארה"ב
השווקים באסיה יורדים בשיעורים מתונים יחסית, כאשר בהונג קונג מדד ההנג סנג עולה ב-0.2%. בסיאול הבורסה המקומית ממשיכה לצנוח, אולם שם מדובר בשילוב בין העלייה במחירי הנפט לבין החשש מפני זינוק חד במחירי השבבים המיועדים לעולמות הבינה המלאכותית.
"הוצאת קיטור"
החשש המרכזי הוא מפני כניסה לסחרור מחירים בשוק השבבים, סחרור שאחריו מגיעה, על פי רוב, "הוצאת קיטור" המותירה את יצרניות השבבים עם עודפי כושר ייצור ועם ירידה בביקושים.
החוזים העתידיים על המדדים המובילים בניו יורק יורדים ביותר מחצי אחוז. מטבע הדברים, עליית מחירי הנפט צפויה ללחוץ את מחירי החשמל והדלקים כלפי מעלה ולהוביל ללחצים אינפלציוניים. זהו תרחיש שלילי עבור חברות הטכנולוגיה, הרגישות מאוד לשינויי ריבית וכמובן גם לאינפלציה.
בתל אביב נפתח המסחר בשוק המט"ח כשהדולר התחזק בכמעט 1% ונסחר ברמה של 3.03 שקלים לדולר. נכון לעכשיו, הזינוק בדולר משקף היערכות של המשקיעים המוסדיים לעיבוי הבטוחות שיידרשו מהם במהלך הימים הקרובים, ככל שההסלמה במערכה בין ארה״ב לאיראן תימשך.
מדד המחיר לצרכן
בישראל צפוי להתפרסם מחר (שלישי) מדד המחירים לצרכן. מודי שפריר, אסטרטג השווקים הראשי בחדר המסחר של בנק הפועלים, מעריך שהמדד הנוכחי יעמוד על 0%, אולם בחודש יולי (המדד שיתפרסם באוגוסט) הוא כבר יחזור לעלות.
נכון לרגע זה, ועוד לפני שרואים את השפעת עליית מחירי הנפט על הוצאות הפירמות (כמו חברות התעופה ומחירי הדלק בתחנות), קצב האינפלציה השנתי עומד, לפחות לפי שפריר וחדר המסחר של בנק הפועלים על 1.7%.
נתון זה נמצא במרכז יעד יציבות המחירים, מה שבאופן תיאורטי יאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית פעם נוספת בקרוב. עם זאת, נדרשת זהירות, שכן ההתלקחות בין ארה״ב לאיראן עדיין לא באה לידי ביטוי במדד, וכמובן שאם ישראל תיגרר למערכה זו, תהיה לכך השפעה ישירה על השווקים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
