"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הדולר בשפל, אך עסקים מתריעים מפני גל התייקרות: "השינוי יורגש בקרוב"
סקר מיוחד של הלמ"ס ובנק ישראל חושף את עומק פגיעת השקל החזק במגזר העסקי • כ-18% מהעסקים נפגעו קשות בשל חוזים ומחירים הצמודים לדולר, ירידה בתיירות או תלות ישירה בספקים ולקוחות מענפי היצוא • החברות מחשבות מסלול מחדש - וכמחציתן כבר מתריעות: הצרכנים ירגישו את שינויי המחירים ב-3 החודשים הקרובים
שטרות של שקלים (אילוסטרציה). צילום: רויטרס

הדולר בשפל, אך עסקים מתריעים מפני גל התייקרות: "השינוי יורגש בקרוב"

סקר מיוחד של הלמ"ס ובנק ישראל חושף את עומק פגיעת השקל החזק במגזר העסקי • כ-18% מהעסקים נפגעו קשות בשל חוזים ומחירים הצמודים לדולר, ירידה בתיירות או תלות ישירה בספקים ולקוחות מענפי היצוא • החברות מחשבות מסלול מחדש - וכמחציתן כבר מתריעות: הצרכנים ירגישו את שינויי המחירים ב-3 החודשים הקרובים

היאלי יעקבי-הנדלסמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ובנק ישראל, שבחנו את השפעת הפיחות בשער הדולר על המגזר העסקי, חושפים כי הירידה בשער הדולר פגעה באופן משמעותי בפעילותם של כ-18% מהעסקים בישראל, בעוד שרק כ-3% מהם נהנו מהשינוי. בנוסף, כ-19% מהחברות כבר עדכנו את מחיריהן בשוק המקומי או בחו"ל, ומתריעות כי הצרכנים ירגישו את שינויי המחירים ב-3 החודשים הקרובים.

בחצי שנה האחרונה, התחזק השקל לעומת הדולר, ושער החליפין ירד מכ-3.3 שקלים לדולר בסוף שנת 2025 לפחות מ-3 שקלים לדולר בחודש יוני 2026. בעקבות השינוי בשער החליפין, ערכה הלמ"ס סקר הבוחן את השפעותיו על העסקים ואת הצעדים הננקטים בהם להתמודדות עם השינוי. הסקר, שנערך במהלך חודש יוני 2026, בוצע בקרב מנהלי עסקים המעסיקים לפחות חמישה עובדים, והוא מייצג כ-67 אלף עסקים במשק (עם שיעור היענות של 73%).

מהנתונים עולה כי עוצמת הפגיעה אינה אחידה, כאשר ענפי ההייטק והפיננסים ניצבים במוקד הסערה - כמעט מחצית מהעסקים בהם (49%) דיווחו על פגיעה. אחריהם, נמצאים ענפי התעשייה (ללא הייטק) עם 28% נפגעים, ואילו בענף הבינוי רק כ-9% מהעסקים חוו השפעה שלילית.

ירידה בתיירות ותלות בספקים

הלמ"ס מבהירה כי הפגיעה אינה נחלתם של היצואנים בלבד. אמנם כ-30% מהעסקים שנפגעו הם חברות שמרבית הכנסותיהן מגיעות מיצוא, אך כשליש מהנפגעים כלל אינם מייצאים או ששיעור היצוא שלהם נמוך במיוחד.

כמו כן, הפגיעה בעסקים מקומיים אלו נובעת מחוזים ומחירים הצמודים לדולר, מירידה בתיירות או מתלות ישירה בספקים ולקוחות מענפי היצוא. כמעט מחצית מהעסקים שנפגעו (48%) סימנו את ההכנסות במט"ח כגורם החשיפה המרכזי, כ-22% הצביעו על חוזים ומחירים מקומיים הצמודים לדולר, ו-17% ציינו את הוצאותיהם במטבע זר.

כיצד מתמודדים העסקים עם המצב? הפתרון הנפוץ ביותר בשלב זה הוא ספיגת הירידה ברווחיות, כאשר 34% מהעסקים בחרו שלא לגלגל את העלויות אלא לחתוך בשולי הרווח שלהם. לצד ה-19% שכאמור כבר עדכנו מחירים, כ-15% מהעסקים דיווחו כי דחו או צמצמו השקעות, רכישת ציוד או גיוס עובדים.

עוד נמצא כי רק 7% מהעסקים שנפגעו משתמשים בכלי של גידור פיננסי, בעיקר חברות גדולות המעסיקות כ-18% מהעובדים במגזר הנפגע, כשמרבית הגידור אצלן מתבצע לטווח של יותר מחצי שנה.

המשבר עשוי להתגלגל בקרוב לכיסו של הצרכן. כמעט מחצית מהעובדים בחברות שנפגעו מועסקים בעסקים הצופים כי השפעת שער החליפין תתבטא במחירי המכירה כבר בתוך שלושה חודשים לכל היותר. יותר ממחצית מהעסקים בענפי התעשייה והבינוי מעריכים כי השפעת התחזקות השקל על המחירים תהיה מהירה, בעוד שבענפי המסחר מעריכים כי ההשפעה תהיה איטית משמעותית.

במשך שנים חברות רבות הסבירו לצרכנים כי התחזקות הדולר מובילה להתייקרות של שורת מוצרים מיובאים, בשל העלייה בעלויות היבוא. אלא שכעת, כשהדולר נחלש משמעותית מול השקל, רבים מהמחירים אינם יורדים ובמקרים רבים אף ממשיכים לעלות. התוצאה היא כשהדולר מתחזק המחירים מתייקרים, וכשהוא נחלש ההתייקרויות נמשכות בטענות אחרות, כמו עלויות שינוע, התייקרות חומרי גלם, שכר, הוצאות תפעול או גידור לדולר. יש לציין כי ירידת הדולר חלה על רקע המלחמה ועם זאת, את תוצאות ירידת הדולר, בינתיים אנחנו לא רואים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...