הריבית יורדת ב-0.25% ותעמוד על 3.5%

נגיד בנק ישראל הודיע על הורדת הריבית ב-0.25% ל-3.5%. מדובר בהורדת ריבית, חודש שני ברציפות, לאחר הורדת הריבית ביוני, גם כן ב-0.25%. 

ברקע להחלטה, בנק ישראל מעלה את התחזיות לצמיחה של הכלכלה הישראלית השנה ל-4% ומותיר את התחזית לשנת 2027 ללא שינוי על 5.5%. לאור העלייה בגביית המסים, בנק ישראל מעדכן את תחזית הגירעון ל-4.9% השנה לעומת התחזית הקודמת, לגירעון של 5.3%.

למרות התחזקות הדולר, בבנק ישראל מורידים את תחזית האינפלציה ל-2026 ל-1.8% ומותירים את התחזית לשנת 2027 ללא שינוי. השורה התחתונה בעדכון התחזיות של בנק ישראל היא שהכלכלה הישראלית ממשיכה לגלות עמידות מרשימה ובאופן תיאורטי, הכלכלה מציגה ביצועים גבוהים מהתחזית הקודמת.

השאלות המרכזיות נותרו תקציב הביטחון שעדיין לא התקבע סופית והמצב הגיאו-פוליטי השברירי של ישראלי שעלול לדרוש (שוב) גיוס חיילי מילואים והגדלה (נוספת) של תקציב הביטחון.

בנק ישראל מזהיר מפני היענות לדרישת הצבא לתוספת של 25 מיליארד שקל עד לסוף השנה וזאת ללא עלייה משמעותית נוספת בגביית המסים. "ככל שהדבר יתממש", כותבים במחלקת המחקר של בנק ישראל, "הגירעון יגדל, החוב יגדל והאינפלציה תהיה גבוהה יותר", אומרים שם.

הגישה הזהירה

באופן עקרוני הלחצים מהדרג הפוליטי על הנגיד כיוונו להורדת ריבית ב-0.5% כדי להאיץ את קצב הצמיחה, אולם החשש הגדול הוא מפני עלייה בסביבת האינפלציה ולכן, כפי שהיה צפוי מראש, הנגיד המשיך לנקוט במדיניות זהירה והוריד את הריבית ב-0.25% "בלבד".

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים אומר כי האינפלציה השנתית והציפיות לאינפלציה נמצאים בטווחים שלא משאירים הרבה מקום להתלבטות בטווח הקצר, ״אבל שני אלו הושפעו מאוד מהייסוף החד בשער החליפין. ההשפעה של הייסוף על האינפלציה דועכת לאחר כשני רבעונים, בעוד שהשפעות העלייה בשכר והגירעון התקציבי ילוו אותנו גם בשנה הבאה.

"בנק ישראל ינסה למצוא את שביל הזהב בין השפעת האינפלציה בטווח הקצר לסיכוני הטווח הארוך. השווקים הפיננסיים מעניקים משקל גדול יותר לייסוף ולאינפלציה הנמוכה, ומגלמים עתה עוד שתי הפחתות ריבית מעבר לזו של היום עד לריבית של 3%״.

נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר אמר בתגובה להחלטת בנק ישראל: "מחד, יש לברך על כל הורדת ריבית בעת הנוכחית אך מאידך קיווינו והאמנו שבבנק ישראל ייצאו מהקיבעון שלהם ויחליטו באומץ על הורדה של חצי אחוז. הייתה כאן הזדמנות יוצאת דופן לאותת למשק, וחבל שלא עשו זאת וככל הנראה יצטערו על כך, בדיוק כמו בפעם הקודמת. שיטת ההורדות הקטנות אינה מביא את המפנה שהעסקים צריכים, נותר רק לקוות כי אותה מגמה של הורדת ריבית תמשיך, גם אם לא בקצב המצופה".

"בשורה חיובית"

בהתאחדות יועצי המשכנתאות אמרו בתגובה, כי "הורדת הריבית היא בשורה חיובית עבור מאות אלפי משפחות בישראל. לאחר החלטת הנגיד, מדובר כבר בהפחתה מצטברת של 1.25 נקודות אחוז מאז שיא הריבית, ובמשכנתאות רבות המשמעות היא כבר חיסכון של מאות שקלים בהחזר החודשי.

"עם זאת, חשוב להבין שגם אם נראה הפחתות ריבית נוספות בהמשך, המשק אינו חוזר לעידן הריבית האפסית. אנחנו נכנסים למציאות של סביבת ריבית חדשה: הריבית מתונה ויציבה יותר ולכן גם ההחלטות על רכישת דירה ונטילת משכנתא צריכות להתקבל מתוך ראייה ארוכת טווח ולא מתוך ציפייה שהריבית תמשיך לרדת באופן חד".

"לשם המחשה, במשכנתא של 450 אלף שקל ל-25 שנה במסלול הפריים, הפחתת הריבית הנוכחית צפויה להפחית את ההחזר החודשי בכ-66 שקלים. בסך הכול, מאז שיא הריבית בשנת 2023, ההחזר החודשי במסלול זה ירד בכ-338 שקלים, המהווים חיסכון של כ-19.8 אלף שקל לאורך חיי ההלוואה".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקר את החלטת הנגיד על הורדה של 0.25% בלבד בריבית. לדבריו, "אנחנו במשרד האוצר רואים את התנועות במשק ואת מצבנו ביחס לכלכלה הגלובלית, ולכן הפצרתי בבנק ישראל להוריד את הריבית בחדות. ההורדה המזערית של הריבית לא תואמת את האתגרים של משקי הבית והעסקים, לא מחוברת לצרכי המשק ומקשה על ענף ההייטק והייצוא. הפחתה של הריבית בשיעור חד היא הצעד הנכון שיקל על יוקר המחייה, ויאזן את התחזקות השקל".