אופיר ארליך: "ההייטק הוא קטר המשק המשמעותי פה - והוא מתפרק"

אופיר ארליך, מנכ"ל חברת EON (איון), חתום על אחת ההצלחות הגדולות והמפתיעות של ההייטק הישראלי בתקופה האחרונה. הסטארט-אפ שלו, שעוסק בגיבוי תשתיות ענן, השלים לאחרונה גיוס ענק של למעלה מ-500 מיליון דולר, לפי שווי פנומנלי של 4 מיליארד דולר. אולם, למרות ההישג המסחרר שנרשם דווקא בצל המלחמה, ארליך רחוק מלהיות רגוע.

בראיון גלוי ונוקב בפודקאסט "בשביל ישראל" עם עידן טנדלר, הוא משרטט תמונת מצב מדאיגה מאוד לגבי עתיד התעשייה המקומית, ולא חוסך ביקורת מההנהגה. לדבריו, בעוד שחברות מסוימות עדיין מצליחות למשוך הון זר, ברמת המאקרו תעשיית ההייטק הישראלית נמצאת בסכנה קיומית. "עד כמה שראיתי לא היה דיון אחד בממשלת ישראל על הדבר הזה", הוא מתריע ביחס לאי-הוודאות הכלכלית ולנטישת המשקיעים. "יש לממשלה סל כלים לעשות כדי לחזק את ההייטק, לוודא שהחברות מחו"ל יהיו פה, שיזמים יהיו פה. זה לא קשור לימין ושמאל - חבר'ה, ההייטק הוא הקטר פה של המשק, הוא מייצר המון מיסים ועבודות. הקטר הזה הוא משמעותי והוא מתפרק. המדינה פה בוערת בדבר הזה, יש שריפה שצריך לפתור עכשיו, ומרגיש כאילו אין מבוגר אחראי".

הבעיה, לטענת ארליך, אינה מסתכמת רק בחוסר היציבות הביטחונית והפוליטית, אלא בפיגור טכנולוגי אסטרטגי. בזמן שחברות הענק בארה"ב דוהרות קדימה אל עבר הדור הבא של הטכנולוגיה, ישראל נשארת מאחור. "אני מרגיש שאנחנו מחוץ למשחק של ה-AI כרגע", הוא מזהיר. "אין לנו פה תשתיות שרתים משמעותיות, איבדנו את היכולת להקים פה חברה תשתיתית ב-AI... ולא נוצר פה אקו-סיסטם מספיק לדבר הזה. אנחנו מפספסים פה את האירוע". לכך מתווספת העלות הגבוהה של המהנדס הישראלי, שגורמת לחברות רב-לאומיות לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לפתיחת מרכזי פיתוח בישראל.

את ההשפעה של מהפכת הבינה המלאכותית, צופה ארליך שנרגיש היטב – וכואב – בשוק התעסוקה, ודווקא בקרב עובדי הצווארון הלבן. הוא מנפץ את המיתוס המוכר ומסביר מדוע עובדי הטכנולוגיה נמצאים בסכנה מיידית: "תמיד חשבתי שנהגי מוניות יעלמו לפני שמפתחים יעלמו, אבל מסתבר שזה כנראה יהיה הפוך". לדבריו, היכולת של AI לכתוב קוד הופכת ארגונים ליעילים פי כמה, מה שיוביל לקיצוץ חד בשכבות ניהול ובכוח אדם פיתוחי. "הולך להיות שם ממש כמות מטורפת של פיטורים. שמעתי סיפורים פשוט מטורפים על אנשים בארגוני ענק שלא השתמשו ב-AI בשביל פיתוח תוכנה, ועכשיו אמרו להם - אתם חייבים".

ובכל זאת, כיצד הצליחה איון לצמוח במהירות שיא ולגייס סכומי עתק בזמן שחברות אחרות נאבקות לשרוד? התשובה של ארליך טמונה בשילוב של "יתרון לא הוגן" – ניסיון עמוק של צוות המייסדים – לצד זיהוי של הזדמנות נדירה בשוק שמכונה בפיו "קרע בזמן-חלל". הוא מסביר כיצד מודל המכירות הישן לחברות ענק, שכלל תהליכים של חודשים ושנים, השתנה לחלוטין: "מה שקרה בעצם זה שנוצרו צורות מכירה שונות שלא היו קיימות קודם. יש איזה מין אנומליה כזאת, שאם מנצלים אותה מספיק טוב, אפשר לגדול נורא נורא מהר. פתאום חברות מוכנות לקנות בהמון כסף נורא מהר".

כדי לנצל את ה"אנומליה" הזו ולשרוד בשוק תעסוקה שמשתנה ללא היכר, ארליך סבור שהמסלול המסורתי של האקדמיה כבר אינו הפתרון היחיד, ואולי אף לא המומלץ ביותר. כמי שמנהל חברת-ענק, הוא מפתיע כשהוא מודה: "אין לי תואר ראשון. פרשתי לפני הסוף". לטענתו, קצב השינויים הטכנולוגיים הופך חלק ניכר מלימודי מדעי המחשב ללא רלוונטיים. "השאלה היא מה פרקטי לעולם העבודה? הלימודים היום מאוד מאוד רחוקים מלהיות פרקטיים. בסוף, מי שינצח את העולם זה האנשים שהם מולטי-דיסציפלינריים. הניסיון הוא הדבר הכי חשוב, והיכולת לזוז מהר ולהשתמש בטכנולוגיות חדשות כל הזמן – זה הדבר הכי קריטי היום".