"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהפיכת ה-AI: ככה תרוויחו 15% יותר מהמקבילים שלכם בהייטק

לפי המחקר השנתי של קבוצת Aman, שהתבסס על ניתוח של כ-440 משרות פתוחות בכ-200 חברות וארגונים, השוק כבר לא מתאפיין בגיוסים רחבים כפי שהיה לפני שנתיים, אלא בגישה ממוקדת יותר: פחות כמות, יותר איכות

,עודכן
0השמעה
בינה מלאכותית, אילוסטרציה. צילום: Getty Images

שוק העבודה הטכנולוגי בישראל עובר ב-2026 שינוי עמוק, כזה שמסמן מעבר ברור משוק של עובדים לשוק של מעסיקים. לפי המחקר השנתי של קבוצת Aman, שהתבסס על ניתוח של כ-440 משרות פתוחות בכ-200 חברות וארגונים, השוק כבר לא מתאפיין בגיוסים רחבים כפי שהיה לפני שנתיים, אלא בגישה ממוקדת יותר: פחות כמות, יותר איכות.

המספרים ממחישים היטב את השינוי. זמן האיוש הממוצע למשרה טכנולוגית התארך מ-30 יום לפני שנתיים ל-45 עד 60 יום כיום. המשמעות היא שמעסיקים הפכו לבררנים יותר ומחפשים התאמה מדויקת יותר, מקצועית ותרבותית. ובעיקר עובדים שיודעים לייצר תפוקה גבוהה באמצעות כלי AI.

במקביל, נרשמת עלייה משמעותית בביקוש לתחומים חדשים יחסית. בראש הרשימה ניצבים תפקידי דאטה ו-AI, שקיבלו ציון ביקוש של 9.5 מתוך 10, הגבוה ביותר בדוח. אחריהם נמצאים תחומי הענן ו-DevOps עם ציון 8.6, סייבר ואבטחת מידע עם 8.0, אינטגרציה ומערכות עם 7.2, ומוצר, CRM ודיגיטל עם 6.2. לעומת זאת, פיתוח קלאסי ללא חשיפה ל-AI קיבל ציון נמוך של 3.8 בלבד, ו-QA ידני צנח ל-2.2.

גם בשכר ניכרת השפעת המהפכה. בעלי התמחות בדאטה ו-AI נהנים מפרמיית שכר של יותר מ-15%. ארכיטקטים טכנולוגיים מובילים את טבלת השכר עם טווח של 35 אלף עד 45 אלף שקל בחודש. אחריהם Tech Leads עם 32 עד 42 אלף שקל, מפתחי Senior עם 30 עד 40 אלף שקל, Data Engineers עם 30 עד 40 אלף שקל, ומומחי AI בכירים עם 32 עד 42 אלף שקל.

עם זאת, למרות העלייה בביקוש לתחומים הללו, הדוח מציין כי לא נרשמה עליית שכר רוחבית משמעותית בשנתיים האחרונות. הסיבה לכך היא היצע גדול יותר של עובדים לאחר גלי הפיטורים, לצד מגמת התייעלות של חברות שמבקשות “לעשות יותר עם פחות”.

אחת המגמות הבולטות ביותר היא הירידה החדה בביקוש לעובדים בתחילת דרכם. ג’וניורים נפגעים במיוחד, כאשר חברות מעדיפות כיום עובדים מנוסים שיכולים להשתלב מהר ולספק תפוקה מיידית. גם תחום ה-QA הידני נמצא בשחיקה משמעותית, על רקע המעבר המואץ לאוטומציה ובדיקות מבוססות AI.

במקביל, יותר ויותר חברות פונות לגיוסים מחוץ לישראל. הדוח מצביע על עלייה של יותר מ-23% בביקושים לגיוס עובדים מעבר לים במחצית הראשונה של 2026 לעומת המחצית השנייה של 2025. המדינות המובילות לכך הן סרביה, פורטוגל, רומניה ופולין בעיקר בשל עלויות העסקה נמוכות יותר וזמינות גבוהה יותר של כוח אדם טכנולוגי.

שלושת התפקידים שהוגדרו כקשים ביותר לאיוש כיום הם Prompt Engineer, Data Engineer ו-AI Developer, שילוב של ביקוש גבוה, היצע מוגבל ושינוי טכנולוגי מהיר.

המסקנה המרכזית של הדוח ברורה: שוק העבודה הטכנולוגי בישראל לא מצטמצם, הוא משנה צורה. פחות תפקידים כלליים, יותר מומחיות בדאטה וב-AI, ופער הולך וגדל בין עובדים שיודעים להסתגל לעידן החדש לבין אלה שנשארים מאחור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר