אחרי תקופה תנודתית במיוחד, הבורסות בעולם נכנסות למחצית השנייה של 2026 עם שלושה מוקדי השפעה מרכזיים: גל הנפקות הענק שחוזר לוול סטריט, ההסכם בין ארה”ב לאיראן, והמדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב. שלושת הגורמים האלה יקבעו אם השוק השורי יימשך או יתחיל לאבד גובה.
בבנק השוויצרי לומברד אודייר, אחד הבנקים הוותיקים בעולם שמתמחים בניהול עושר, מעריכים כי למרות הסימנים לאופוריה, ובראשם חזרת שוק ההנפקות, עדיין אין אינדיקציה ברורה לכך שמדובר בשלב הסיום של הראלי.
במרכז תשומת הלב נמצאת SpaceX, שהונפקה לפי שווי של 1.8 טריליון דולר במהלך שנחשב לאחד הגדולים בהיסטוריה של שוקי ההון. אליה מצטרפות Anthropic ו-OpenAI, שמקדמות גם הן הנפקות ענק, ומחזירות את וול סטריט לעידן שבו חברות טכנולוגיה פרטיות גדולות הופכות לציבוריות בקצבים מהירים ובשוויים מבהילים.
לפי נתוני הבנק, מתחילת השנה בוצעו בארה”ב יותר מ-40 הנפקות, בהיקף כולל של יותר מ-28 מיליארד דולר. למרות המספרים המרשימים, מדובר עדיין ברמות נמוכות משמעותית לעומת תקופות שיא כמו בועת הדוט.קום ב-1999 או גאות ההנפקות של 2021.
בבנק סבורים שהמפתח להמשך העליות נמצא בעיקר אצל הפד. כל עוד העלייה בציפיות האינפלציה לא תוביל להעלאות ריבית נוספות, השווקים נהנים מתמיכה של רווחיות תאגידית חזקה, צמיחה כלכלית ושוק עבודה יציב. אבל מעבר לפד ולהנפקות, יש כעת משתנה נוסף שעשוי להשפיע משמעותית: ההסכם בין ארה”ב לאיראן.
כאן נכנסת לתמונה חברת הדירוג הגדולה בעולם והחשובה בעולם S&P. בדו”ח מיוחד שפרסמה השבוע ניתחה את המשמעות של פתיחה מחודשת של מיצרי הורמוז. לפי S&P, ההסכם המתגבש בין וושינגטון לטהרן הוא “צעד ראשון חשוב אך שברירי” לקראת נורמליזציה של אחד מנתיבי האנרגיה הקריטיים בעולם.
לפי S&P, למרות האופטימיות הראשונית, אין שינוי בתחזית המאקרו הבסיסית שלה. החברה מדגישה כי גם אם ייחתם מזכר ההבנות, חזרת האספקה השוטפת לעולם דרך המיצרים תהיה הדרגתית בלבד בשל צווארי בקבוק לוגיסטיים, תשתיות שנפגעו, עלויות ביטוח גבוהות וסיכון ביטחוני מתמשך.
ההערכה של S&P היא כי במחצית השנייה של 2026 היקף שינוע הנפט דרך הורמוז יעמוד על כ-75% בלבד מהרמות שלפני פרוץ המשבר - נתון שמעיד שהשוק לא יחזור במהירות לשגרה.
עוד מזהירים ב-S&P כי גם אם ייחתם הסכם, השווקים ימשיכו לעקוב אחר עמידה בפועל בתנאים. כל כשל ביישום או חזרה לעימותים עלול להחזיר במהירות את פרמיית הסיכון למחירי האנרגיה. עם זאת, בחברת הדירוג מדגישים כי עצם ההתקדמות בהסכם מפחיתה את “תרחיש הקצה” כלומר, מצב של שיבוש רב-שנתי באספקת האנרגיה, שהיה עלול להוביל להחמרה גלובלית בתנאי האשראי, לפגיעה בצמיחה ולהעמקת הלחץ על צרכנים וממשלות.
המשמעות מבחינת השווקים לשיטתם ברורה: אם מחיר הנפט ימשיך לרדת בעקבות פתיחת המיצרים, הלחץ האינפלציוני יתמתן - וזה עשוי להקל על הפד להימנע מהידוק נוסף.
בתרחיש כזה, בלומברד אודייר ממשיכים להעדיף מניות, אך עם שינוי בהרכב. לאחר הראלי בטכנולוגיה, הבנק עבר לעמדה ניטרלית יותר כלפי הסקטור ומעדיף כעת פיננסים, בריאות ותשתיות. בנוסף, בבנק מזהים פוטנציאל בשווקים המתעוררים, שם התמחור עדיין אטרקטיבי יותר והרווחיות משתפרת.
השורה התחתונה: הכיוון של הבורסות במחצית השנייה של 2026 ייקבע פחות על ידי ביצועי החברות ויותר על ידי שילוב של מדיניות מוניטרית, גיאופוליטיקה וזרימת הון חדשה לשווקים. אם שלושת הכוחות הללו יפעלו בכיוון חיובי - השוק השורי עשוי להימשך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
