המאבק על יוקר המחיה: "תעשיית המזון לא העלתה את המחירים בשערי המפעל במשך שנתיים"

ביום רביעי התקיים בוועדה הכלכלה השל הכנסת דיון שהוא אחד המרכזיים בחיים הכלכליים בישראל על - מחירי המזון. באופן עקרוני ברור לכולם שיבוא מגביר את התחרות ומכאן שהוא בפעם הראשונה מגדיל את ההיצע ובפעם השניה הוא מפעיל סוג של לחץ על מחירי המזון כלפי מטה, וזה נתון חשוב כשאנחנו מסתכלים על יוקר המחיה בישראל.

אבל יש גם צד שני למטבע הזה וכדאי להקשיב לו.

יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים בישראל, ומנכ"ל ובעלי חברת ביסקול, ליאור לוי: "אני חושב שיש פה איזושהי מיסקונספציה, ואנחנו לא הבעיה. ברור שישראל יקרה, היא יקרה גם לנו והיא יקרה לכולם. תעשיית המזון היא זו שבולמת את הזעזועים. תעשיית המזון המקומית סופגת התייקרויות עצומות, ובסופו של דבר לא מגלגלת אותן באופן אוטומטי לצרכן.

"נתוני הלמ"ס ממאי 2026 מלמדים כי ב-24 החודשים האחרונים מחירי המזון בסופר עלו ב-5.7%. אבל המחיר בשערי המפעלים , וגם זה נתון של הלמ"ס, במסגרת מדד תפוקות יצרני המזון , לא עלה כלל, אלא נותר ללא שינוי (0%). ב-12 החודשים האחרונים, לפי הלמ"ס, מדד תפוקת תעשיית המזון אף ירד ב-1.1%. לכן, יוקר המחיה ומחירי המזון בסופר אינם נובעים מתעשיית המזון".

לוי מתייחס לטענה כי בחוויית הקנייה בסופרמרקטים בחו"ל ניתן לרכוש גבינות, פסטות, חטיפים ומוצרים נוספים המיוצרים בישראל במחירים נמוכים יותר מאשר בישראל.

"החוק בישראל קובע שקיימת שרשרת אספקה מלאה, ואחריות היצרנים היא למחיר בשערי המפעל בלבד. שם האחריות שלהם מתחילה ושם היא גם מסתיימת. לכן חשוב שהמדינה, או כל אחד מאיתנו, יבחן את כל שרשרת האספקה, ולא יסתפק בטענה שהיצרנים הישראלים הם האחראים למחירים".

לדבריו: "מדינת ישראל חרתה על דגלה בעשור וחצי האחרון את הגדלת היבוא, ויבוא מוצרי המזון היבשים צמח באופן דרמטי ואף יותר מהכפיל את עצמו. כיום כמעט 45%–50% משוק מוצרי המזון היבשים בישראל מבוסס על יבוא. לכן, כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו האם באמת נעשתה בדיקה אמיתית של הסוגיה, או שבמשך 10–15 השנים האחרונות הסתפקנו כולנו בהגדלת היבוא כפתרון."

בהתייחס לדיון שבו הוצגו נתונים שלפיהם מחירי הקפה בעולם ירדו ב-22%, הסוכר ב-12% והקקאו ב-60%, אומר לוי, "להגיד את זה זה קל, אבל לנתח את הנתונים זה כבר קצת יותר מורכב. יש נתון של הלמ"ס שמלמד שתעשיית המזון לא העלתה את המחירים בשערי המפעל במשך שנתיים. מה זה אומר? שיכול להיות שחברה אחת העלתה מחירים וחברה אחרת הורידה, כך שהתחרות פעלה. להסתכל רק על מחירי חומרי הגלם בבורסות העולם,  פעם זה לטובה ופעם לרעה,  זו לא הנקודה. צריך לשאול גם אילו עלויות אחרות עלו, ומהן העלויות שמטילה המדינה, שעליהן כמעט אף אחד לא מדבר".

לוי מתייחס גם לירידת שער הדולר, שאמורה להוזיל מחירים. "התעשייה הישראלית משלמת בשקלים. היא משלמת על חשמל, מים ועלויות תפעול נוספות בשקלים. יש נתון רשמי שהלמ"ס עוקבת אחריו,  מדד תפוקות יצרני המזון,  ומפרסמת אותו באופן פומבי. לפי המדד הזה, יצרני המזון בישראל לא העלו את המחירים בשנתיים האחרונות. יצרן אחד העלה, יצרן אחר הוריד, וזה בסדר גמור. כך נראית תחרות".