"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יש לכם חשבון טיקטוק או אינסטגרם? כדאי שתכירו את השינוי הזה

רשות המסים בוחנת את ההטבות והמתנות שמקבלים משפיעני רשת מעבר לתשלום הכספי, ולא תמיד מדווחות לרשויות • מומחה מס: "גם חופשה שהתקבלה בתמורה לחשיפה היא הכנסה חייבת במס, ויש לדווח עליה לפי שוויה הכספי"

,עודכן
0השמעה
טיקטוק. צילום: רויטרס

אם יש לכםחשבון טיקטוק, אינסטגרם או כל חשבון אחר ברשתות החברתיות, ואתם מעלים סרטונים לקידום מוצרים, כדאי שתדעו: רשות המסים בוחנת את התחום מקרוב. ל"היום" נודע כי הרשות מגבירה את האכיפה בקרב משפיעני רשת שמקבלים מוצרים, חופשות והטבות מעבר לשכר עבור התוכן שהם מפרסמים, אך אינם מדווחים עליהן כנדרש.

מארק צוקרברג מציג את אפליקציית Meta AI // חשבון האינסטגרם של מארק צוקרברג

לפי גורמים המעורים בנושא, רשות המסים מקשיחה עמדות בכל הנוגע להכרה בהוצאות, ומכירה בעיקר בהוצאות ישירות. כך למשל, אם משפיען או משפיענית רכשו מצלמה לצורך העבודה - ההוצאה הזו תוכר. גם הוצאות על מאפרת או מעצב שיער עשויות להיות מוכרות, בהתאם לנסיבות.

אלא שהבעיה המרכזית מתחילה במקרים שבהם התמורה אינה רק כספית. אחת התופעות הנפוצות בתחום היא מצב שבו משפיעני רשת מקבלים תשלום לצד הטבה נוספת. כך למשל, כאשר משפיען טס לחו"ל במסגרת קמפיין, וכל שנדרש ממנו הוא לצלם תמונה או סרטון בבריכה ולהעלותם לרשת.

במקרים כאלה, רשות המסים מבהירה כי לא רק התשלום הישיר עבור התוכן חייב במס, אלא גם שווי הנסיעה עצמה - כלומר, החופשה, הטיסה והאירוח.

הרשתות החברתיות על הכוונת. רשות המסים, אילוסטרציה,צילום: יהושע יוסף

בדיקה עם מומחי מס שמכירים היטב את תחום הדיווחים של משפיעני הרשת מעלה כי האחריות לדיווח מוטלת על המשפיענים עצמם. כלומר, הם אינם נדרשים לדווח רק על התשלום שקיבלו, אלא גם על שווי ההטבות שקיבלו - מהטיסה ועד הנופש - ולשלם עליהן מס בהתאם.

מצדה, רשות המסים בודקת את הדיווחים שמגישים המשפיענים, ואם היא סבורה כי שווי ההטבה לא דווח כראוי או שלא שולם עליו המס הנדרש, היא יכולה לקבוע את גובה המס לפי שומה מטעמה - כלומר, על פי הערכתה לשווי ההטבה.

המצב הזה אינו ייחודי רק לחופשות. כך למשל, גם משפיענים שמקבלים מוצרי קוסמטיקה, בשמים או תכשירי שיזוף לצורך קידום ברשתות, עשויים להידרש לדווח על שווי המוצרים הללו כהכנסה חייבת במס.

אם קיבלתם בושם כדי להצטלם איתו לסרטון בטיקטוק, באופן עקרוני ייתכן שתידרשו לדווח גם על שוויו ולשלם עליו מס. פשוט? ממש לא.

אפליקציית אינסטגרם,צילום: אי.אף.פי

התהליך הזה מציב את תעשיית משפיעני הרשת במקום מורכב יותר מול רשות המסים. מומחי מס המעורים בפרטים אומרים ל"היום" כי מבחינת הרשות, אין הבדל מהותי בין משפיען רשת לבין בעל מקצוע אחר שמקבל מוצר או הטבה כחלק מהתמורה על עבודתו.

"רשות המסים מתייחסת למשפיעני רשת בדיוק כפי שהיא מתייחסת לאינסטלטורים", אומר אחד המומחים. "מי שלא מדווח כמו שצריך על ההכנסות שלו ועל ההטבות שהוא מקבל, צריך לקחת בחשבון שהוא חשוף לסיכון מול רשות המסים. הרשות פועלת, גם אם באמצעות פקידי השומה, וזה משנה את כללי המשחק בתעשייה הזו. ייתכן שבשלב מסוים גם המחוקק יצטרך להיכנס לתמונה ולהבין שמדובר בתעשייה מסוג חדש, שדורשת בחינה בכלים אחרים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר